ישנה מגיפה מדבקת שמסתובבת בעולם, ומסכנת מיליארדי אנשים. זו אינה שפעת החזירים, זו מגיפת ה LFBT.
LFBT - Looking for bad things
אני מתעסק בהתפתחות אישית כבר המון זמן, ברמות כאלה ואחרות, ואם יש דבר שמפריע לאנשים בהתפתחות האישית שלהם, זה האנשים מסביבם. כי לא משנה איזה ספר קראת, איזו שיטה חדשה אתה מנסה, איזה חלום אתה רוצה להגשים, לא יחסרו אנשים שיגידו לך "אבל זה לא עובד ככה", "אני חושב אחרת", "הם סתם עושים את זה בשביל הכסף", ועוד מליון פניני חוכמה כאלה.
אבל כמו שאמרתי, מה שבאמת בעיתי בזה, זה שזו סוג של מגפה, ואנשים נדבקים מזה, ולמעשה אני מניח שכמעט כולנו חולים בזה ברמה או אחרת. אני לא חושב שעובר יום שלא עובר לי בראש רעיון חדש וטוב, אבל בדר"כ אני לא עושה איתו כלום, כי יש לי בראש קולות משלי שיודעים בדיוק מה אני יכול ולא יכול.
העניין הוא כזה, אנחנו מחנכים אחד את השני להסתכל כל הזמן על מה שלא עובד, על חצי הכוס הריקה. ועם הזמן כולנו נוטים לפתח ראיה מאוד ביקורתית על הדברים.
אם ניקח את הסוד בהשאלה, להמון אנשים יש ביקורת על הסוד, למה הוא כן עובד, למה הוא לא עובד. רוב גדול של האנשים, עובדים בגישה של מתענינים, הם בודקים את זה, אבל ברגע שדברים לא הכי עובדים להם הם זונחים הכל ובורחים. ואנשים עושים את זה גם בהמון מקומות אחרים, בעבודה, במערכות יחסים, בעסקים, מחפשים כל הזמן איפה הדברים לא עובדים, וכשהם רק מוצאים הוכחה מספקת הם אומרים לעצמם. "אהה, ידעתי שזה בולשיט - אני לא צריך את זה!"
אני חושב שהדברים היו עובדים הרבה יותר טוב, אם אנשים פשוט היו מפסיקים לחפש את הדברים שלא עובדים, מפסיקים להכנס ללחץ כל פעם שהם נכשלים במשהו, מפסיקים להרים ידיים כל פעם שנתקלים בבעיה. בכל דבר יש צדדים יותר טובים ופחות טובים, אבל העולם שלנו יראה הרבה יותר יפה ונעים, אם נתחיל להתמקד בדברים שעובדים ושטובים לנו.
יצא לי למשל לקרוא ספרים, שהכותבים שלהם מתקשרים ישויות רוחניות גבוהות (למשל סאנתיה רומן). יש בספרים האלה הרבה רעיונות מעולים, ודברים חכמים, אבל לא התחברתי לכולם, ואני בכלל לא מתחבר יותר מידי לקטע של תקשור. אבל העובדה היא שלא ניסיתי את זה ואני לא יודע מספיק על זה. לכן אני מעדיף להסתכל על כל הדברים המאוד טובים והמחכימים בספרים האלה, וללמוד מהם.
אותו דבר נכון לגבי הסוד ונכון לגבי כל דבר, במקום לחפש את הנקודות הרעות, אפשר לחפש ולקחת את מה שטוב. אחרי הכל עצם זה שיש לי את החופש ללמוד, שיש לי החופש לעשות את מה שאני רוצה, שיש לי אוכל לאכול,מים לשתות ומקום לגור בו, אלה דברים נהדרים שרובנו לוקחים כמובן מעליהם, בזמן שאנחנו מתלוננים על מה שלא כל כך עובד לנו. אנחנו שוכחים שרק לפני 100 שנה, לאנשים לא היה בהכרח שירותים בבית, ואפילו ברז מים, שלא לדבר על דברים גדולים יותר כמו טלוויזיה או מכונית. וגם היום, לא כל האנשים בעולם יכולים לבחור איפה הם יחיו, במה הם יעבדו, מה הם יאכלו, עם מי הם יתחתנו. כמה אנוכי זה להתלונן על דברים כל כך הרבה, כשהחיים שלנו כל כך טובים. כשיש לנו כל כך הרבה.
אבל לכולנו יכול להיות עוד הרבה יותר טוב, אם רק נסתכל על הדברים הטובים, נצפה לדברים טובים שיקרו לנו וגם לאחרים סביבנו.
זיכרו שהביקורת והציניות, הם הרוצחים השקטים של חלומות. התקווה, האמפתיה, האהבה, והרצון לחוות טוב, בשבילי ובשביל האנשים מסביבי, אלה הדברים שבאמת יכולים להפוך את החיים שלנו לנפלאים, אם רק נפסיק להיות כל כך צינים וביקורתים כנגד כל דבר שאנחנו נתקלים בו.
