יום רביעי, 24 בדצמבר 2008

רעך כמוך




לא טעיתם. לא חסרה המילה כמוך בכותרת. הכותרת היא לא "ואהבת את רעך כמוך" אלא "רעך כמוך".

כל אדם בעולם הוא עולם ומלואו, נס ופאר היצירה מרוכזים בגשמות פיזית אחת. ויחד עם זאת לכולנו יש בסיס ריגשי משותף, שמאפשר לכל שני אנשים לחבור ביניהם. יש שטוענים שהחיבור הוא אפילו עמוק יותר ושכולנו סוג של ישות אחת. אני לא אשלול או אחזק את הטענה הזאת, אבל אני רוצה לדבר על משהו הרבה יותר פשטני ובסיסי ביחסים בין אנשים. אנשים מפרידים את עצמם אחד מהשני.

זה נכון, אנשים רגילים להסתכל על העולם דרך העיניים שלהם , דרך התפיסת חיים שלהם. זה האזור הבטוח שלהם, ה comfort zone, שלהם. ואחד הדברים שמפחידים אנשים יותר מהכל, זה מישהו אחר שיכנס לאיזור הבטוח שלהם, וינסה לשבור את הגבולות. בגלל זה אנשים מפחדים מאוד האחד מהשני. ברוב המצבים, אם תתן לשני אנשים, לא משנה כמה קשוחים לעמוד אחד מול השני, ולהסתכל אחד לשני בעיניים ברצף. הם יפנו את המבט. במידה והם ישאירו את המבט לאורך זמן. תוכל להסתכל בעיניהם ולראות את ההגנות שלהם מתפרקות.

לאנשים יש הרבה הגנות, הם יקחו כל דבר שהם טובים בו, וינסו להפוך אותו לבסיס כוח שיגן עליהם מהעולם. אם הם חזקים, חכמים, אם יש להם כסף, או אם כריזמתיים. הם ישתמשו בכל אחד מהדברים האלה על מנת להראות לצד השני שיש להם כוח שהם לא מפחדים ממנו. העובדה היא שאנשים מפחדים, לכן יש כל כך הרבה אנשים שפוחדים לעמוד מול קהל, להתחיל לדבר עם בחורה שמוצאת חן בעינייהם (או בחור) לבקש העלאה במשכורת, או פשוט להגיד "טעיתי, אני מצטער".

אחת העוצמות הגדולות ביותר נמצאת דווקא במקום שבו אנשים יורידו את ההגנות שלהם. מקום שבו בן אדם יכול לבוא לאדם אחר, ולהגיד למשל "הי, אני אורן" לא משנה מי האדם הזה.
המשוואה היא פשוטה, אם אני לא רוצה שאנשים יגשו אלי, בלי שאני מכיר אותם, אני גם אניח על כל אחד שהוא אחר, לא ירצה לפגוש אותי או לדבר איתי. וזה די עצוב לחשוב שכל כך הרבה אנשים סביבי בעצם לא רוצים להכיר אותי. מצד שני. אם אני מבין שהאדם השני, לא משנה מי הוא, הוא לא באמת אויב שלי, ולמעשה הוא חבר פוטנציאלי שלי, ואני אבוא מתוך הרצון הזה להכיר את הצד השני. ברוב המקרים אני אגלה אדם שיהיה פתוח להכיר אותי ולעזור לי.

אם אדם יכול להפסיק להמנע ולברוח מדברים, ולהתחיל ללכת לקראת הדברים שהוא רוצה, זה המקום שבו שינויים גדולים נעשים. זה המקום שבו אנשים מגיעים להישגים הגדולים שלהם.

יש אנשים שלא מפחדים לעלות על במות, לגשת לדבר עם אנשים בשיא הביטחון, כשהם באים עם חיוך כובש. ועדיין הם מרוחקים מהאנשים שעומדים מולם מרחק של שנות אור. אנשים כאלה מצליחים הרבה פעמים לבלבל את מי שעומד מולם. הם עושים את כל מה שצריך כמו שצריך, כי הם למדו את זה, והם חושבים שזאת הדרך לההצלחה אמיתית. לאנשים האלה אני קורא פוליטקאים. ואני מצטער אם אני עושה בזה עוול לפוליטיקאים שנמנים עם הסוג השני, אבל אין מי שמשתמש בכלים האלא של ביטחון מדומה והתקרבות, כמו פוליטיקאי שכל המוטיבציה שלו היא להשיג קולות. מה בכל זאת ההבדל? - הדבר הכי חשוב, אהבת האדם האחר. ההבנה הבסיסית שהאדם האחר הוא באמת כמוך, לפחות חלק ממנו. חלק מספיק חשוב וגדול, כדי שתוכל לאהוב אותו כשלם. מכאן הכל מתחיל ונגמר. אתה יכול ללמוד לחייך, לדבר מול קהל, לבקש כסף מאנשים אחרים ועוד. אבל אם אתה לא באמת ניגש אל הצד השני ממקום של אהבה, הפחד ישאר בך.

עכשיו, יש אנשים שאתה מדבר איתם על אהבת אנשים, והתמונה שעולה להם בראש היא של איזה היפי מנותק מהחיים. אני באמת אוהב ומעריך אנשים עם רוח חופשית, היפים וילדם פרחים גם כן, אבל באמת אין קשר. אני מדבר על אנשים שכל בן אדם שהם פוגשים אתה רואה באמת ובתמים שהם שמחים לפגוש אותו, שהחיוך שלהם אמיתי. וזה לא משנה איפה הם נמצאים ומה הם עושים, זה פשוט מי שהם.

במקרה שלי היה לי מזל. אני חושב שאני תמיד אהבתי אנשים וחיפשתי את הטוב שבהם, ומשם הגיע הכוח שמאפשר לי באמת להתחבר אל כל אחד, לדבר עם הרבה אנשים, ולהכיר כל כך הרבה אנשים נפלאים. אני למדתי מה הדרכים הכי טובות לעשות את זה מתוך אהבה אמיתית לאנשים אחרים, ומתוך רצון לזהות את הדומה, וממנו ללמוד את השונה (אותם דברים נפלאים שמיחדים את האנשים שאני פוגש, שאינם קימים אצלי, או לפחות לא קיימים באותו אופן).

אני מאוד רוצה לעודד אתכם לנסות להתחיל מהדבר הפשוט הזה, תראו מישהו שמוצא חן בעיניכם, פשוט שנראה לכם שהוא אדם נחמד, ותתחילו לדבר איתו. תנסו באמת להכיר אותו, תחשפו מעצמכם, ותראו כמה קסם יכול להיות בשיחה אחת פשוטה. כי כמו שאומרת הכותרת, "רעך כמוך" וכל אדם הוא עולם ומלואו

יום שלישי, 6 במאי 2008

הכל מסביב בינוניני ... מה אני בינוני מי אני



הכל מסביב בינוניני ... מה אני בינוני מי אני

כשהתחלתי לחשוב על מה אני רוצה בדיוק לומר במאמר הזה, קפצו לי המון רעיונות נפלאים. ובכל זאת התקשיתי קצת לבחור כותרת למאמר. בסוף בחרתי לצטט-חצי לצטט את השיר הזה.

הרבה חכמים סינים זקנים, מורים, ומדריכים מדברים הרבה פעמים על החשיבות של לתרום לזולת ולעולם בכלל. הם מדברים על נושא של כולנו אותו חומר, כולנו אנרגיה, כולנו חלק מאותו יקום – אבל עד כמה אנחנו, אנשים שנמצאים בתוך תהליך יכולים באמת להבין את זה ולהתחבר לזה?

הנטייה שלנו הרבה פעמים נוטה להיות "אני... אני... אני..." ויש סיבה מאוד טובה לכך – אנחנו רואים דרך העיניים שלנו, שומעים הכול דרך האוזניים שלנו, מרגישים דרך הגוף שלנו וכמובן מודעים בעיקר ואולי אך ורק למחשבות שלנו. כל דבר שאנחנו חושבים או חשים, הוא פרשנות שאנחנו עושים לנתונים שמתקבלים דרך החושים שלנו. ואנחנו בונים את הפרשנות על פי ניסיון העבר, האופי שלנו שפיתחנו במשך שנים והדברים שלמדנו.

ניקח דוגמה פשוטה יחסית לאייך שאנשים מסתכלים על דברים. ניקח לדוגמה שני אנשים, אחד שבתור ילד כלב נשך אותו, ואחד שכל החיים שלו היו לו כלבים והוא אוהב מאוד כלבים. עבור כל אחד מהם, בהתאם לחוויות שלו, כלב הוא דבר אחר לגמרי. בשביל האחד כלב הוא יצור מסוכן, שהוא לא מחבב, ומעדיף להשאיר אותו מחוץ לבית, ואצל השני הוא כמו בן משפחה כמעט. אם השניים יקימו שיחה על כלבים, השיחה יכולה להיות כרוכה באי הסכמה, כיוון שהאחד חושב למעשה שכלבים מסוכנים באופן כללי, והשני חושב שכלבים הם נהדרים.

למעשה אף אחד מהם אינו צודק ושניהם צודקים, ההבדל נובע מזה שלכל אחד מהם יש את הנקודת ראייה שלו. כל אחד מסתכל על ההסתכלות שלו את הכלבים כמפת המציאות של העולם.כיוון שכך "העולם" כל מי שטוען אחרת טועה במידת מה. זה אולי נשמע קצת מוקצן, אבל כך הם הדברים, אנחנו ללא הרף שופטים את הדברים לפי נקודת הראות שלנו, וככל שקורים דברים שנוגדים את הנקודת מבט הזאת בצורה יותר חזקה, אנחנו מגיבים אליהם בצורה יותר חזקה.

תחשבו כמה חזק אתם יכולים להתעצבן על מי שעקף אתכם בפראות בכביש, מי שעקף אתכם בתור, או מישהו שהעביר עליכם ביקורת כזו או אחרת. אתם יכולים להתעצבן באופן כזה שיהרוס לכם את כל היום. מצד שני אם אתם עושים את זה, עוקפים מישהו בכביש, חולקים ביקורת על מישהו, או עושים משהו אחר שעלול לפגוע באנשים אחרים, אתם הרבה פעמים תהיו הרבה יותר סלחניים לעצמכם. קל לנו להיות סלחניים לעצמנו כשאנחנו יודעים בדיוק מה חשבנו, אייך הרגשנו – מה גרם לנו לפעול באופן מסויים. זה הרבה יותר קשה להיות סלחניים לאחרים, כשהוא עקף אותנו בכביש בלי שום סיבה נראית לעין, כשיכול להיות שהוא היה בדרך לבית החולים עם אשתו שסובלת מצירי לידה.

בנוסף לזה יש לכל אחד מאיתנו את המנגנון הנהדר של יצירת המציאות. זהו מנגנון די מדהים – אתה רואה משהו שלא לגמרי מסתדר לך, אז אתה מתאים את המחשבות שלך ואת התפיסה שלך כך שהוא יתאים למפת העולם שלך. הדוגמה שנתנו מקודם אם אנשי הכלבים היא דוגמה טובה, בואו נניח לשנייה שהיו להם אותן התנסויות באופן הפוך ובזמנים שונים כלומר נניח שכשאוהב הכלבים היה כבר בן 12, נשך אותו כלב. אחרי שנים שהוא אוהב כלבים וניגש אליהם, הוא יכול לחשוב משהו בסגנון "כנראה שהפחדתי אותו, אולי הוא מפחד מאנשים מאיזושהי סיבה". התמונת עולם שלו תישאר די דומה בגלל שאפילו באירוע "טרגי" הוא לא ימצא בזה הוכחה שמשהו לא בסדר. מהצד השני גם אם לזה שמפחד מכלבים, יצא כעבור שנים לפגוש מישהי שיש לה גור חמוד ומתוק של כלבים. עדיין יש אפשרות סבירה שהוא ימשיך לחשוב, שאולי הגור הזה חמוד, אבל באופן כללי כלבים הם מסוכנים, אז אני לא אכניס בחיים כלב הביתה.

בהתאם לכל זה, מאוד ברורה ההסתכלות הזאת של "אני" אז למה יש בכלל חשיבות לשנות אותה? ובכן – למרות שהאני שלנו נראה לפעמים כאילו הוא רק בתוך הגוף שלנו, ובתוך המחשבות שלנו, אז למרות שזה לכאורה נכון – צריך לשים לב ולזכור כמה הוא מושפע חזק ממה שקורה מסביב. אם אני אלך לאדם ואגיד לו משהו מכעיס או מעליב, כמו "ואוו ממש השמנת בחגים!" קרוב לודאי שאני אהרוס לו את שארית היום, אפילו אם אני אחרי זה אעזוב את האזור שלו, המחשבה תישאר לו בראש, ולמרות שהמחשבות שלו והתפיסה שלו הן אלה שיוצרות את ההרגשה הרעה, אני במקרה הזה אהיה הטריגר שהוביל להרגשה הזאת.

אני אתן לכם דוגמה לכמה האני שלכם תלוי בסביבה שלו. תחשבו שעכשיו אתם עוברים באופן מידי לאתר נופש המדהים ביותר בעולם, כשיש לכם שבוע של הכול כולל הכול, בו תקבלו שירות של מלכים, ולמעשה תקבלו אפילו כסף על זה שאתם נמצאים שם. לא משנה מה המצב שלכם עכשיו, אם זה היה קורה לכם (מה שמאוד היה משמח אותי באופן אישי) לא משנה מה מצב הרוח שלכם עכשיו, הוא היה משתנה באופן דראסטי לחיוב.

כן – לסביבה שלנו יש המון השפעה. ואנחנו יכולים לנסות לשנות אותה, או לשנות את הדרך שאנחנו מסתכלים על דברים. אבל זה יכול להיות לא קל, אם אנחנו מתעקשים להסתכל על עצמנו כמרכז.

אז למה שלא ננסה משהו אחר, בואו ננסה להתייחס לכל מי שאנחנו רואים, שומעים, מדברים איתו כחלק מאיתנו, אם יש לו השפעה על אייך שאנחנו מרגישים, אז הוא חלק מאיתנו. אם מישהו הוא ממש שלילי, בואו נשתדל להתרחק ממנו, אם מיהו הוא חיובי לנו, נשתדל לקרב אותו. בואו נדאג שהאנשים מסביבנו ירגישו יותר טוב, בואו נשים לב מה קורה להם, נעזור להם, נעזר בהם. בואו ננסה לתפוס גם את האחר כבעל רגשות, רצונות, ומחשבות משלו. נבין שאנחנו חלק מהעולם שלו.

תעבדו לפי העיקרון הזה:

אם אתם רוצים שיחמיאו לכם – תעריכו אחרים מסביבכם ותחמיאו להם.

אם אתם רוצים שיבינו אתכם יותר – נסו להבין יותר אחרים.

אם אתם רוצים שיאהבו אתכם יותר – תביעו יותר אהבה לאנשים מסביבכם.

ופשוט תחשבו ותאמרו דברים טובים יותר על האנשים מסביבכם.

אני מבטיח לכם שההשפעה תהיה אדירה.

עכשיו אתם כבר בוודאי יודעים למה בחרתי בכותרת הזאת למאמר. ביננוניות מסביב מובילה לבינוניות בעצמנו, זה מה שאנחנו קולטים ומכניסים אלינו. תתחילו לחשוב על אייך למנף את עצמכם ואת סביבתכם ביחד אתכם. בדיוק באותו אופן שהייתם רוצים בית שיהיה לכם נעים, תדאגו למקום שבו אתם נמצאים ולאנשים מסביבכם.

בברכה שפי שפע

יום שלישי, 22 באפריל 2008

הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות



כולנו מכירים את הפתגם הזה, שבגדול אומר שהרבה פעמים אנשים שמתכוונים לעשות משהו טוב עושים בסוף נזק. משהו בסגנון חיבוק דב, או שירות דוב. האמת היא שאני ממש לא אוהב את המשפט הזה. המשפט הזה אינו מעודד לפעולה, הוא מעודד לפחד מפעולה. הוא בגדול אומר שעדיף להיזהר ולא לעשות דברים אפילו אם הם מכוונה טובה, העיקר שלא תפגע במישהו – ולכן אולי עדיף שלא תעשה כלום.

אישית אני חושב שעדיף לטעות מידי פעם, זה בסדר. לפעמים אתה עושה משהו ואולי הוא לא יצא על הצד הטוב ביותר – אבל לפחות למדת משהו חדש. בהחלט עדיף לטעות מאשר לא לעשות כלום. להיות מונע, או יותר נכון להיות לא מונע (עצור) על ידי פחדים, זו דרך מאוד קטנה לחיות. לא לנסות דברים, לא ללמוד דברים, לפספס הזדמנויות, רק מהחשש שנפצע, או שנפגע, או שנכשל. אני נפצעתי הרבה פעמים בעבר, ואתם יודעים מה, זה בדרך כלל כואב קצת וזה עובר ומחלים. למעשה ככל שאתה פחות פוחד להיפצע או להיות חולה, ככל שאתה פחות מתמקד בזה, אתה פחות מושך את זה אל החיים שלך. ככל שאתה חושב יותר על להיות בריא, על להצליח, כך התוצאות שלך חיוביות יותר.

הרבה פעמים הפחד והחששות בכלל לא באים מאיתנו. הרבה פעמים הם באים מאנשים אחרים עם כוונות טובות מאוד. כשאתה מתעסק בתחום של התפתחות אישית, ומנסה לשפר את חייך – זה בולט מאוד. אנשים הרבה פעמים מראים לך את הספקות שלהם, לא בגלל שהם רוצים להרע לך, אלה פשוט בגלל שהם מגנים על דרך ההסתכלות שלהם על הדברים. אחת התכונות הבסיסיות ביותר של בני אדם זה שהם שופטים דברים לטוב או לרע. זה המכניזם הבינארי הפרטי שלנו, כל דבר אנחנו קודם כל נוטים לכוון אותו לאחד משני המקומות, ואם משהו נחשב בעיננו רע, לא מתאים, או פשוט שגוי, אנחנו נוטים לעשות משהו נגדו כל פעם שהוא מופיע בחיינו, וזאת על מנת לשמור על אחידות ויציבות בדרך שאנו רואים את העולם.

בואו ניקח למשל נושא של כסף. אתמול ראיתי ידיעה באחד מאתרי החדשות על זה ששרי האריסון קנתה לילדיה דירות יוקרה בתל אביב. המון אנשים הגיבו על כך בטוקבקים בשלילה, וזה בדיוק מה שכותב הידיעה רוצה, תגובות ומעורבות של הקוראים, משהו שיגרום להם לחזור לקורא, ולהעלות את. הריטינג של האתר. אבל באופן בסיסי, האנשים האלה מוחים על זה שלאחרים יש יותר כסף מאשר להם, על זה שיש אנשים שיש להם הרבה יותר ויש אנשים שיש להם הרבה פחות.

עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון, אני רוצה שלאנשים יהיה יותר, אני רוצה שהפער הכלכלי יצטמצם, אבל ברגע שאדם יוצא נגד רווחה של אחר, הוא בעצם אומר – זה לא טוב, להיות בעל הרבה ממון זה לא טוב, זה לא הוגן – זה בא על חשבון אחרים – מישהו אחר מנצח אנחנו מפסידים. אני רוצה להגיד לכם שזה לא נכון – כפי שדעתי האישית אומרת, אבל במקום להגיד את זה, אני אשאל שאלה שהתפקיד שלה לעורר מחשבה. מה יועיל יותר לרווחתם של כלל האנשים, לחשוב על יותר כסף כדבר חיובי או כדבר שלילי?

האם לחשוב על יותר כסף כדבר שלילי, זה דבר שמצמצם את הפערים, או מגדיל אותם?

איכות התשובה שאנחנו מקבלים תלויה ישירות באיכות השאלה שאנחנו שואלים. אם אנחנו שואלים "למה לי אין את כל הכסף הזה?" זו שאלה שבאה מכיוון של מחסור, זו שאלה שלא משנה אייך תחשוב עליה היא לא תכוון אותך לפתרון, או לשיפור במצבך. זו למעשה שאלה מתסכלת מאוד. לעומת זאת שאלה כמו "באיזה אופן אני יכול להכניס יותר רווחה כלכלית לחיי?" היא שאלה שמעודדת מחשבה, שמעודדת יצירתית. מחשבה שמאתגרת את התת מודע שלכם לתת לכם פתרונות טובים.

אז כשאנחנו שומעים אנשים מסביבנו אנשים שאומרים שכסף זה רע, שאנשים מרמים אנשים אחרים כדי להשיג כסף, זה מכניס לנו דימוי שלילי מאוד על כסף, ומקבע אותנו. במצב שבו אנחנו לא פתוחים להרוויח יותר כסף. ולא רק זה, אנחנו נתחיל להגיד דברים דומים לאנשים מסביבנו, כי עכשיו זו כבר האמונה שלנו שאנחנו צריכים לחזק. והזרעים האלה של מחשבות מודעות שנשלחות לתת מודע, משתרשות אצלנו בתת מודע, והופכות לתבניות מחשבתיות שמייצרות אוטומטית מחשבות שליליות על כסף.

אני יודע שזה נשמע רע, אבל את הדברים האלה אפשר לשנות, את המוח אפשר לתכנת מחדש, ואחת הדרכים היא פשוט לשים לב מה אנחנו חושבים, לשים לב מה אנחנו אומרים לאנשים ומה אנשים אחרים אומרים לנו. כשמישהו אחר מציע לכם משהו טעים לאכול, בזמן שאתם בדיאטה למשל, הוא לא מתכוון להזיק לכם, הוא בסך הכול רוצה שתיהנו מאוכל טעים, אבל אתם אלה שצריכים להימנע מזה, אם זה לא משהו שהתכוונתם לאכול, או שהוא לא מתאים לדיאטה שלכם. כשאתם באים לפתוח עסק, לפעול במסגרת פוליטית, להגשים חלום שלכם, או כל דבר אחר, תמיד יהיו אנשים מסביבכם, שעל מנת לשמור על תמונת המציאות שלכם אחידה, עלולים להגיד (מכוונות טהורות לגמרי) דברים שיורידו לכם את המוטיבציה, ויפריעו לכם להתקדם אל המטרה שלכם. זה מאוד חשוב לדעת לדבוק במטרות שלכם ולהתעלם מהקולות האלה. אתם יודעים שהרבה פעמים מישהו יגיד לכם משהו, שיגרום לכם להתלבט, לפקפק בעצמכם, או אפילו לזנוח את המטרות שלכם, והוא אפילו לא יזכור את זה? בשבילו זו רק אמירה, משהו שהוא אומר בשביל להרגיש בנוח עם עצמו – ובשבילכם זה יכול להיות משהו שיעצור אתכם, יעקב אתכם, יוריד לכם את המוטיבציה – במיוחד אם אתם לא בטוחים בעצמכם.

אני אתן לכם דוגמה שבעבר אני הייתי עושה את הטעות הזאת. אנשים היו מדברים איתי על לימודים הומאניים באוניברסיטה, ואני הייתי יכול להגיד משהו בסגנון "לימודי ספרות אנגלית? – זה כזה משעמם ולא פרקטי, מה אפשר לעשות עם תואר כזה..." אבל צריך לזכור שלכל אדם יש את המסלול שלו, יש אנשים שבשבילם הנושא הזה מרתק, שהם יגרום להם הנאה רבה, ושהם יכולים להפוך בו בקלות רב להיות מומחים בעלי שם עולמי. אני בטח לא הייתי רוצה שמישהו ישנה את ההחלטה שלו, או שלא ירגיש טוב עם עצמו רק בגלל משהו שאני אמרתי. כשאני אמרתי משהו כזה בעצם התכוונתי לומר (ואמרתי לעצמי) עבורי התחום הזה אינו מתאים, אני בוחר נכון שאני הולך ללמוד מחשבים שזה תחום שאני באמת אוהב, זה טוב שאני יודע מה אני בוחר." שימו לב – למעשה אני חושב על עצמי ולא על הבן אדם האחר, וזו נקודה חשובה מאוד.

הדברים האלה משפיעים עלינו גם ברמה הארצית. אם אני אומר לכם את המילים " מורה בתיכון" ואבקש מכם לחשוב על כל האסוציאציות שעולות לכם. לרבים מכם תעלנה מן הסתם מחשבות כמו, שכר נמוך, עבודה קשה, כפיות טובה של התלמידים, חוסר כבוד וכו'. אני בספק אם תקפוץ לכם לראש דמותו של רובין ויליאמס מ"ללכת שבי אחריו" למרות שאני יכול להגיד לכם עובדתית, שיש מורים כאלה – גם בארץ. שמסתכלים על הוראה כשליחות, שנהנים מהעבודה שלהם, ומשפיעים לטובה על חייהם של צעירים באופן יומיומי, ומקבלים סיפוק גדול על כך. עכשיו - אם הייתם חושבים כך על הוראה, יתכן שהייתם שוקלים שוב ללכת ללמד בתיכון.

אותו דבר קורה לנו בפוליטיקה. אני לגמרי חוטא בזה. אני לגמרי חושב שכל הפוליטיקאים מושחתים – כן אני צריך לעבוד על זה. אני בהחלט לא לבד בעניין הזה. רבים מאיתנו אומרים את זה וחושבים את זה על בסיס יומי. עכשיו – אם סביבה כזאת שאנחנו יוצרים, אייך אנחנו יכולים באמת לצפות שמשהו ישתנה לטובה. אייך אנחנו יכולים לחשוב בכלל שמישהו שיש לו יכולת אמיתית להועיל ולעשות שינוי מתקן, ימצא את הרצון ואת המוטיבציה לעשות זאת?

אבל בואו נשאל שאלות איכותיות יותר, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את מצב השלטון שלנו בארץ, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את מצב ההוראה בארץ. אנחנו לא חייבים להירשם לסמינר הקיבוצים, או להתפקד למפלגה. מספיק שנסתכל על דברים טובים שפוליטקאים עושים, נדבר עליהם ונצביע עבורם. מספיק שנביע את הערכתנו למורים העושים את עבודתם נאמנה. אלה דברים קטנים, אבל ככל שיותר אנשים ייקחו אחריות על המחשבות שלהם ועל האמירות שלהם, ויפעלו על מנת לשפר את הדרך שהם והאנשים מסביבם מסתכלים על הדברים, אנחנו נתחיל לראות שינוים מאוד טובים ומאוד מהרים קורים מסביבנו, שיתחילו קודם כל בהרגשה האישית שלנו. כלומר אני מרגיש טוב מאוד לחשוב, שיש אנשים בכנסת, או בדרך אליה שבאמת רוצים לשפר את המצב במדינה שלנו. אני מרגיש טוב מלחשוב, שיש הרבה מורים טובים במערכת החינוך שפועלים לשיפור המערכת. ואני אעשה את מה שאני יכול כדי לקדם את הנושאים האלה ואחרים לכיוון חיובי יותר.

ומה אתכם, אייך אתם יכולים לשפר את חייכם ואת חיי הסובבים אתכם דרך חשיבה באופן מסוים, שאלת השאלות הנכונות, ואמירת דברים חיובים וקונסטרוקטיביים יותר?

יום חמישי, 20 במרץ 2008


המתאגרף שפרש

אתמול צפיתי בקרב אגרוף בטלוויזיה. אני די אוהב לראות אגרוף בדר"כ יש משהו ממש יפה בעיני, בשני אנשים שעבדו כל כך קשה, ושיש לשניהם רצון כל כך חזק לנצח, שמתמודדים האחד נגד השני. אבל הקרב הזה היה שונה. זה היה באולם ענק מלא בצופים. היה שם קהל עצום של אנשים, ויכולתם לשמוע את הרחש של ההמון, ואז עלה השופט לזירה, שופט נמוך כזה, איש קטן עם קול גדול, והוא הזמין את המתמודדים. המתמודד בפינה האדומה, היה בחור צעיר, רחב מאוד, כתפיים ענקיות עם גוף שכולו שרירים, עם מבט נחוש מאוד בעיניים. הוא עלה לזירה והחל לנופף לקהל שהריע לו. אחר כך השופט קרא למתמודד השני, שעלה לפינה הכחולה. המתמודד הזה היה יותר מבוגר, אבל הוא נראה כמו גוש מוצק של שרירים, הוא היה קצת יותר נמוך מהבחור הצעיר, אבל הוא נראה מפחיד. הוא לא נופף לקהל, ולא חייך, הוא רק הסתכל על הבחור הצעיר.

הקרב התחיל, ושני המתמודדים נעו בזירה. המתמודד הצעיר היה זריז יותר, אבל כל התנועות המהירות שלו, ומספר האגרופים שזרק לכיוונו של המתמודד המבוגר יותר, לא השפיעו על יריבו אפילו בקצת. הוא המשיך לנוע במהירות, מנסה להטעות, שולח אגרוף ביד ימין, ואז שמאל, ואז שני אגרופים בימין ובשמאל. ואז פתאום המתאגרף השני המבוגר יותר שלח מכה מהירה, שפגעה בלחי של המתמודד הצעיר. המתמודד הצעיר נהדף אחורה, ואז קרה הדבר הבאמת מוזר, הוא הפנה את הגב ליריבו, נשען על החבלים, כשהוא אוחז את ראשו בידיו, ומנענע בו בחוסר אמונה. פתאום מהקהל, הגיע איש קירח, לבוש סוודר, וניגש אל הזירה. הוא התחיל לצעוק על המתמודד הצעיר. "אתה רואה, מה אמרתי לך! אמרתי לך שתפגע, אייך היה ברור לי שזה יקרה... אתה לא אמור להתאגרף, אתה פשוט לא בנוי לזה! בוא – כדאי שנצא מכאן!" והמתמודד עבר מתחת לחבלים, ויצא עם אותו אדם מהקהל. השופט וכל שאר הקהל היו המומים, אבל לשופט לא נותרה ברירה אלא להכריע שהקרב נגמר והמתמודד שעזב הפסיד.

טוב, אז כמובן שזה לא באמת קרה. לא באמת ראיתי את הקרב הזה בטלוויזיה, אבל הדברים האלה קורים בכל יום להמוני אנשים בכל מקום בעולם, ותנו לי להסביר למה בדיוק אני מתכוון. יוסי לצורך הדוגמה (איזשהו יוסי) מחליט שהוא מתחיל לעשות יוגה, הוא נרשם לקורס ומתחיל ללכת כל שבוע פעמיים בשבוע. והוא מקפיד להתאמן קצת בכל יום. ערב אחד, כעבור שלושה שבועות, חבר שלושהוא לא ראה הרבה זמן, מזמין אותו לצאת לפאב. וזאת עוד לפני שיוסי עשה את האימון שלו. אז יוסי אומר לעצמו שזה לא יהיה כזה נורא אם הוא לא יתאמן היום, אז הוא הולך עם החבר שלו לפאב, ובדרך הוא מספר לחבר שלו שהוא התחיל לעשות יוגה, ושזה גורם לו להרגיש ממש טוב. החבר שלו חושב לעצמו, ואוו יוגה, זה ממש קשה, דורש המון משמעת – אני בחיים לא הייתי מסוגל לעשות את זה. אז הוא אומר ליוסי "אני לא יודע לגבי כל העניין הזה של היודה, זה יותר מידי קשה. אני לא רואה את עצמי מתחיל להעביר רגל מעל הכתף שלי. זוכר את מיכל שיצאתי איתה לפני כמה חודשים, היא עשתה יוגה איזה תקופה..." וכך הם ממשיכים את הערב.

יום למחרת יוסי הולך לעבודה בבוקר, והראש שלו קצת כואב, כי הוא נשאר עם החבר עד מאוחר, והוא מתעכב קצת בעבודה, בגלל שיש לו המון עבודה לעשות, ועד שהוא מגיע הביתה הוא כבר מרגיש ממש עייף, והוא מחליט שוב לוותר על האימון. ביום למחרת כשהוא כבר חוזר מהעבודה, הוא אומר לעצמו שהוא רק יראה קצת טלוויזיה, ואז הוא יתאמן. אבל ברגע שהוא מתיישב, הוא כבר לא ממש קם. לשיעור הבא של היוגה הוא כבר לא מגיע...

הרבה פעמים בחיים אנשים, מפקששים פעם אחת או פעמיים, ומפסיקים. או שהם פוגשים במישהו, שאינו תומך במה שהם עושים, והדבר מוציא להם את כל הרוח מהמפרשים. זה קורה לאנשים שמחליטים להתאמן, שעושים דיאטה, שמנסים להפסיק לעשן, ועוד. הסיפור על המתאגרף בא להקצין ולהדגיש כמה זה מגוחך לעזוב את הכול בגלל שמעדת, בגלל שטעית, או בגלל שמישהו אחר אומר לך שאתה לא יכול לעשות את זה. תחשבו על כל הפעמים, שהחלטתם לעשות דיאטה, להפסיק לעשן, או להתחיל להתאמן, ופעם אחת שאכלתם עוגה שלא תכננתם, עישנתם סיגריה או פיספסתם אימון, ואז אחרי שהלקתם את עצמכם קצת, החלטתם כבר לוותר על זה.

לפעמים זה נראה שאנחנו כל כך מפחדים שלא נצליח, שאנשים יצביעו לנו על ההפסדים שלנו, שעם הסימן הכי קטן לכישלון, אנחנו בורחים כל עוד נפשנו.

מאז שאני מתעסק יותר בנושא של התפתחות עצמית, התחלתי באמת לשים לב מה אומרים כל אותם מורים מצליחים. כל אותם מאמנים, כל אותם מדריכים של הסוד. הם תמיד מדברים, על זה שלפעמים יש בעיות, או יותר נכון אתגרים, ושהרבה פעמים בדרך לעושר גדול יש פשיטת רגל או שתיים. אבל אם תקשיבו קצת יותר מקרוב, תגלו שהם גם מדברים על דברים שלא תמיד הולכים להם. על זה שהם גם טועים לפעמים, גם מתפתים לעשות משהו שאינו בהתאמה עם המטרות שלהם. הדברים האלה נאמרים מאוד בלחש, לא בגלל שהם מנסים להדחיק אותם, או להסתיר אותם, אלה בגלל שהם לא מתמקדים בהם. אלה אנשים שמתמקדים בפתרונות, לא בבעיה.

לא מזמן שמעתי על מחקר שהתפרסם בארצות הברית על החלטות שאנשים מחליטים בתחילת השנה, כמו להתאמן, לרדת במשקל, להיות יותר מסודרים וכהנה, בערך 90% חוזרים מההחלטה שלהם תוך כמה חודשים, והרוב הגדול, עוד הרבה לפני זה. בסוף השנה יש רק 3% שעמדו בהחלטה שלהם. אתם יודעים מה משותף לאלה שעמדו בהחלטה שלהם. לא שהם לא מעדו – להיפך, שהם כן מעדו ואז חזרו לתלם.

בואו נצטרף לשלושה אחוז האלה

בברכה שפי


יום שלישי, 18 במרץ 2008

למצוא מחדש את מה שכבר שכחתם, ולעזוב את מה ששמרתם




אחד הדברים המדהימים שקורים כשאתה עובר דירה למשל, זה שאתה פתאום מוצא כל מיני דברים ששכחת שיש לך. אתה יכול למצוא מדליות שזכית בהן פעם באיזה תחרות, תעודת הוקרה, משחק מחשב או ספר שמאוד אהבת, תמונה שלך שכבר לא ראית הרבה זמן, ועוד המון דברים מעניינים. אתה גם מוצא הדברים, שיש לך המון זמן ואתה לא צריך, ולפעמים אתה אפילו מוצא את הכוח להיפרד מהם לשלום. במידה ואתה לא אספן כפייתי כמוני, או שיש לך אישה נהדרת כמו אשתי.

אז היום אני הולך לדבר על שני הדברים, דברים שאנחנו סוחבים איתנו הרבה זמן, ושאולי אנחנו כבר לא ממש צריכים, ודברים ששכחנו שיש לנו.

אני אתחיל בדברים ששכחנו. הרבה פעמים אנחנו שוכחים שיש לנו את זכות הבחירה איך להרגיש, אנחנו ששוכחים שיש לנו את הזכות לטעות, אנחנו שוכחים אייך לחייך. אנחנו שוכחים להגיד לאנשים שאנחנו אוהבים ומעריכים, שאנחנו אוהבים ומעריכים אותם. אנחנו שוכחים לעשות אותו דבר בשביל עצמנו. אנחנו שוכחים שגם לנו מגיע ליהנות, אנחנו שוכחים למה אנחנו עושים מה שאנחנו עושים.

אני יכול להמשיך את הרשימה הזאת עוד הרבה, אבל רק לכתוב את המילים האלה גורם לי תחושה לא נוחה. הרבה פעמים אנחנו רוצים דברים שאין לנו, ואנחנו מרגישים תסכול מזה שאין לנו אותם, בין אם זה בן או בת זוג, כסף, מכונית, גוף בריא או כל דבר אחר. אבל מה עם הדברים שיש לנו ואנחנו שוכחים לגמרי ברגע שאנחנו מצפים לדבר אחר.

הרבה פעמים אני מרגיש שהאנשים מסביבי מחכים למשהו. קשה לי להסביר את זה אבל הם פשוט נראים קצת עצובים. נראים כמו אנשים שמחכים בתור בבית חולים, אפילו אם הם לא חולים. אבל אנחנו לא חייבים לחכות לשום דבר כדי להיות שמחים, או להרגיש טוב. לפעמים כל מה שצריך זה להקשיב לשיר נחמד. אני נוהג לאסוף את השירים שגורמים לי להרגיש טוב, ואז אני שומע אותם, אפילו אם אני רוחץ כלים או תולה כביסה. וזה כבר הופך את החיים שלי ליותר כייפיים.. לפעמים כל מה שצריך זה לצאת לטיול קטן ולנקות את הראש, לנסוע למקום חדש, לקרוא ספר, לראות סרט, לפגוש אנשים חדשים.

הרי למרות שהחשש שלנו שלא נפגע, גורם לנו לשאוף ליציבות, הנפש שלנו מתעוררת בשינויים. לכן אומרים כל כך הרבה, שכל דבר שנראה כמו משבר א בעיה, אפשר להסתכל עליו בקלות כאתגר או כהזדמנות. הרי הנפש תמצא את הכוח, המוח ימצא את הפתרון, הגוף יתחזק ויזרים את האדרנלין, וייתן לכם את האפשרות לעשות משהו באמת מדהים, משהו שישפר לכם את החיים.

בגלל זה לפעמים דווקא אנשים שהיו על סף פשיטת רגל או פשטו את הרגל, דווקא אנשים שחלו בסרטן, דווקא אנשים שאיבדו את יקיריהם, מוצאים את הכוח העצום להפוך לטובים יותר. ולעבור שינויים, שישפיעו באופן דרמתי וחיובי על החיים שלהם ושל הסובבים אותם. גם לכם זה יכול לקרות, כל מה שאתם צריכים לעשות זה לרצות את זה, ולבחור בזה. ואתם לא חייבים לחכות שיקרה לכם משהו רע, כדי להתחיל וליהנות מהחיים ולנצל אותם.

אז תבחרו להרגיש יותר טוב, תבחרו לחייך יותר, תבחרו לתת מחמאות לאנשים, להגיד לחברים ולמשפחה שאתם אוהבים אותם. תבחרו ליהנות יותר, להיות אנרגטיים יותר, ולהיות שמחים יותר.

ומצד שני הגיע הזמן שתעזבו לפחות חלק מאותן מחשבות שלא מקדמות אתכם. מחשבות של פחד, של דאגה. מחשבות של "אני לא מספיק טוב", או "אני לא מסוגלת לעשות את זה". מחשבות כמו "אף אחד לא אוהב אותי". כל אותן מחשבות שיקריות, שמובילות במקום לשמחה ולפרודוקטיביות, לייאוש, ולאוזלת יד.

זה כבר מזמן ידוע, שיש אנשים עניים שמאושרים יותר מאנשים עשירים, יש אנשים חולים מאושרים יותר מאנשים בריאים, יש אנשים שהם בלי זוגיות, שמרגישים מוקפים באהב, מאנשים בקשר זוגי שסובלים מבדידות. זה הכל עניין של בחירות וצורת הסתכלות. תיהנו מהחיים, תנסו דברים חדשים, ותנו אמון בעצמכם. חיים נהדרים מחכים לכם ממש מתחת לאף.

בברכה שפי שפע

יום חמישי, 6 במרץ 2008

לחשוב טוב לדבר טוב לעשות טוב ולצפות לטוב



בואו נעשה תרגיל מסוים. קחו לכם דקה, ותנסו לדמיין את הפעם האחרונה שהרגשתם ממש טוב, תנסו לרשום לעצמכם אייך הרגשתם, איפה הרגשתם את זה בגוף, מה הייתה הסיטואציה וכל פרט אחר שעולה לכם בראש. עכשיו עשו אותו דבר בשביל הפעם האחרונה שהרגשתם ממש רע, כתבו אייך הרגשתם, איפה הרגשתם את זה בגוף, מחשבות - הכול...

עכשיו תעיפו מבט בתקרה, ותראו אם אתם רואים משהו מיוחד. יש אנשים שיראו סימן כלשהו בתקרה, אבל יכול להיות שאתם לא, על תדאגו על זה.

עכשיו שימו לב להבדלים בין שתי החוויות, מה היה יותר קל לכם לדמיין, איפה היו יותר פרטים, איפה היה לכם קל יותר להיזכר בתחושה, ובמצב הגופני שלכם .

לרוב האנשים שנותנים לעשות את התרגיל הזה, קל הרבה יותר להיזכר ולהיכנס לפרטים בהרגשה הלא טובה, הלא נעימה. קל לנו להיזכר בתחושות של פחד ואכזבה.אפשר לנחש שבאופן כללי אנחנו חווים יותר תחושות לא נעימות מאשר נעימות, למרות שדי עצוב לחשוב על זה, כך. אבל מאחורי זה יש עובדה עוד יותר מעניינת, רובנו מונעים הרבה יותר חזק על ידיד פחד מתחושות שליליות, מאשר מוטיבציה, מהרצון להרגיש רגשות חיוביים. אני אחזור על זה – רובנו מונעים חזק יותר על ידי פחד מדברים רעים שיקרו לנו, או תחושות לא נעימות שנרגיש, מאשר האפשרות שדבר טוב יקרה לנו, או שנזכה להרגיש שמחים יותר.

קחו לדוגמה את הנושא של עבודה, הרבה יותר אנשים הולכים לעבודה בגלל שהם צריכים להרוויח כסף, ופוחדים שלא יהיה להם כסף, מאשר אנשים שנהנים מהעבודה שלהם. עוד דוגמה זה טיפול, הרבה יותר אנשים הולכים לטיפולים מסוגים שונים, כי הם חשים כאב, מאשר אלה המחפשים להרגיש יותר טוב. ויש עוד הרבה דוגמאות, שמצביעים על העובדה הפשוטה, שמה שמניע אנשים בדרך כלל זה החשש מסבל, ולא השאיפה לטוב יותר.

הצורת הסתכלות הזאת משפיעה בהמון מקומות. קחו למשל את ה comfort zone. אנשים מפחדים לנסות דברים שונים, כדי לא לערער את ה comfort zone שלהם. טוב רע מוכר מטוב לא מוכר. או את הדרך שבה אנחנו מתייחסים לדברים משמחים וטובים בחיים שלנו, שאנחנו הרבה פעמים מתביישים להראות אותם או להתגאות בהם. או את זה שכל כך קשה לנו לקבל מחמאות או להרגיש שאנחנו ברי מזל. ואלי הדוגמה המוכרת מכל, זה שאנחנו לא מציבים לעצמנו מטרות חיוביות, או מפחדים להתחייב לדברים, רק כדי להימנע מהאכזבה בכך שלא נעמוד בהם.

עכשיו, אם אתם כבר מכירים את כל הנושא של חוק המשיכה, אתם יודעים שבשביל להכניס לחיינו יותר טוב, אנחנו צריכים להיות ממוקדים בדברים הטובים, העניין הוא שזה יכול להיות אתגר לא פשוט, לאדם שמאוד רגיל לחשוב מחשבות לא טובות, שרגיל להתלונן על דברים, ושמוקף באנשים דומים לו. בנוסף לכך כל שינוי לוקח זמן מסוים, ולוקח זמן עד שאנחנו מצליחים באמת לתכנת את התת מודע שלנו, כך שנוכל באמת לגרום שינוי. וכיוון שכל התהליך הזה, כולל התרחקות לא פשוטה מה comfort zone לפעמים אנחנו עוזבים את התהליך הרבה לפני שאנחנו מתחילים לראות את הפרות.

חשוב מאוד לזכור שאת המצב שאנחנו נמצאים בו, את הקשיים שאנחנו מתמודדים איתם – אלה דברים שאנחנו יצרנו, דברים שאנחנו משכנו לתוך החיים שלנו. ואחרי שהקפנו את עצמנו בדברים האלה, והתרגלנו אליהם במשך זמן כה רב, השינוי יכול להיות לא פשוט.

הדרך לשנות את פני הדברים למרות כל הקשיים האלה, היא להתחיל לעבוד על הדרך שבה אנחנו יוצרים את המציאות שלנו. נתחיל במחשבות שלנו – לחשוב טוב. מה זה לחשוב טוב, ובכן, במילים פשוטות הכוונה היא להתאמן ולחשוב רק מחשבות שגורמות לנו הרגשה טובה.

מחשבות כמו "אין לי מספיק כסף", "אני עצלן מידי", "אין לי זמן לזה..." הן כולן מחשבות שגורמות לנו להרגיש רע, שמורידות לנו מוטיבציה, ומובילות ליאוש ולחוסר מעש. מחשבות בעלות אופי דומה יכולות להיווצר אצלנו מהסתכלות בחדשות, מקריאה של חדשות רעות בעיתן, מהקשבה לאנשים בעלי הסתכלות שליליים על העולם. הרבה אנשים אומרים, "אבל זאת האמת, ככה החיים שלי" ובכן אולי זה נראה כך, אבל החיים שלנו הם דינמיים, אנחנו ישויות דינמויות, אי לכך אנחנו יכולים לשנות את עצמנו ולשנות את החיים שלנו, והרבה תלוי באייך אנחנו חושבים על דברים. אם אתם בוחרים לחשוב קונסטרוקטיבית על הדברים, באופן שהמחשבות שלכם יהיו יותר שמחות, יותר טובות ויותר פרודוקטיביות, תוך זמן קצר תוכלו לשנות את ההרגשה שלכם, ואת ההתנסויות שלכם. במקום לחשוב למשל על חופשה שרציתם לצאת אליהם, מחשבה שאין לכם מספיק כסף לצאת אליה, אפשר להחליף זאת במחשבה של, "כרגע אני בוחר שלא להשקיע בכך כסף, אבל אני אפעל על מנת שאני אוכל לעשות זאת, ואני אעשה זאת בעתיד הלא רחוק". במקום להגיד "אני עצלן מידי מכדי להתאמן, חישבו, "אני אפנה את הזמן ואשקיע את מיטב מרצי על מנת להתאמן ולהיכנס לכושר. במקום לחשוב "אין לי זמן לזה", אפשר לחשוב "אייך אני יכול לפנות יותר זמן לזה". צורת החשיבה הזאת מעודדת לפעולה, ופותחת דלת לתת מודע שלכם, על מנת שיצוצו לכם יותר רעיונות, ותגלו יותר דרכים להשיג את הדברים. לפעמים אנשים מרגישים בהתחלה שהם משקרים לעצמם, אבל בדרך כלל תוך זמן לא רב, ה"שקר" לכאורה הופך למציאות, מה שהופך את המחשבה שהתחילה את התהליך לתחזית שהתקיימה.

לחשוב טוב זה נהדר, אבל אם יש דבר שיקדם אתכם עוד יותר ויעזור להפוך את המחשבות למעשים זה לדבר טוב. יש לי חבר שהיה נוהג להתלונן כל פעם שהיה יורד גשם, והוא לא היה יכול לתלות כביסה. אחרי שהוא למד על החשיבות של לדבר טוב, ומאז כל פעם שהוא שומע שהולך להיות שמש הוא אומר "איזה יופי – אני אוכל לעשות כביסה", ואם יש גשם "נהדר, אני חושב שאני אתכרבל היום עם חברה שלי עם ספל שוקו חם" החשיבות האמיתית של הדברים היא, שכשאנחנו אומרים אותם לאחרים אנחנו גם שומעים אותם, וגם אותם אנשים שאנחנו מדברים איתם שומעים אותם. למשל אם אני בא לידידה שלי ואומר לה, "ראינו סרט מדהים אתמול" אני מעצים את החוויה אצלי, אבל גם מעורר אצלה טריגר, לעשות משהו דומה כדי לחוות חוויה דומה. או אם אני אומר משהו כמו "איזה כייף עוד מעט מגיע פורים" שוב אני יוצר תחושה טובה אצל אנשים אחרים, ומעצים את ההרגשה אצלי" כתוצאה מזה אני גם גורם לאנשים להתייחס אלי כאדם חיובי, וברגע שאנשים מתייחסים אלי באופן הזה, אז נחשו מה – אני הופך בעצמי להיות אדם יותר חיובי.

כמו כן אין כמו מחמאה, או אמירה טובה, כדי לגרום לאנשים להרגיש יותר טוב ולעודד אותם לפעולה. קחו למשל מנהל חנות, שאומר למוכר שלו, "אתה חייב למכור יותר מוצרים, אני ממש מאוכזב מהכמויות שמכרת בשבוע האחרון". לעומת "אני מאוד מרוצה מהעבודה העקבית והמסורה שלך, ואני רואה שהלקוחות שאתה משרת אותם מאוד מרוצים מהשירות שאתה נותן להם, אין ספק שככל שתתמקצע יותר באייך שאתה עושה את המכירות תוכל להגיע לכמות מכירות מכובדת עוד יותר".

דיבור טוב באופן עקבי ושותף, עושה פלאים בחוויה היום יומית, וכשאתם אומרים שאתם עושים משהו מקבלים פידבקים חיוביים מהסביבה, גדלים הסיכויים שתתמידו ותתקדמו בעשייה שלכם.

הדבר הבא הוא לעשות טוב, והוא בא באופן די ישיר מלחשוב טוב, ולדבר טוב. אם אתה חושב לעצמך "אני אלמד טוב ואצליח במבחן הזה", ואתה אומר לאנשים אחרים "אני הולך להשקיע ולהצליח במבחן הזה", תהיה לך המוטיבציה, הרצון והמחויבות לעשות זאת., ככל שתחשוב את זה יותר ותאמר את זה יותר, אתה תראה שאתה תרגיש צורך לעשות זאת. מה שיוביל לישיבה ולעשייה. עשיית טוב, בהתאם למה שאנחנו חושבים ואומרים, היא בעצם הצעד של הבאה של החזון שלנו למימוש. וככל שאנחנו מתרגלים ומשתדלים לעשות יותר טוב, יותר ביעילות ויותר מוקדם, אנחנו הופכים לאנשים יותר אפקטיביים, שמתקדמים בצעדי ענק לכיוון המטרות שלהם. אחת הטכניקות הכי טובות, לעשות טוב היא "לאכול צפרדע על הבוקר", מאחורי האמירה הזאת יש את המחשבה, שאם היינו אוכלים צפרדע על הבוקר, כל דבר אחר היה נראה הרבה יותר פשוט, ואם לפנות לכיוון מעשי של הדברים, אז זה לקום בבוקר ולעשות דבר ראשון את אותו דבר אפקטיבי שהכי פחות בא לנו לעשות. כשמתרגלים לעשות את זה כך, כל השאר הופך להיות הרבה יותר קל, וכיוון שבדר"כ כלל אותה "צפרדע"
היא דבר שבאמת מקדם אותנו, אז אחרי שאנחנו אוכלים את הצפרדע, אנחנו כבר הרבה יותר קרובים להשגת המטרות שלנו, לעומת כל דבר אחר שהיינו עושים. בואו נניח למשל שאתם רוצים להכנס לכושר. ובשביל זה אתם מגיעים למסקנה שאתם צריכים להתאמן כל יום מה שנחשב בעינכם קשה מאוד, ולאכול בריא, שזה מאתגר, אבל הרבה פחות. . אם הדבר הראשון שתעשו כל בוקר, בין אם מתחשק לכם ובין אם לא הוא להתאמן. אז אחרי זה יהיה לכם יותר קל לאכול נכון. בנוסף לזה, להשתדל לעשות דברים טוב, ולהיות גאים במה שאתם עושים, אפילו אם זה דבר פשוט יחסית, כמו לזרוק את הפח, או לקפל כביסה. ברגע שאתם מתרגלים לעשות את הדברים בצורה טובה מדויקת ויעילה, אתם מרגישים מרוצים יותר מעצמכם, ואתם משיגים הרבה יותר תועלת בעשייה שלכם.

ולבסוף יש את הנושא של לצפות לטוב. שזה ביסודו אותו דבר כמו לחשוב טוב, אבל לא רק על עצמכם פנימה, אלה כלפי אנשים סביבכם, כלפי דברים שיקרו בעתיד הקרוב או הרחוק.

ככל שאתם מצפים לטוב, ומכינים את עצמכם לקבלו, אתם נפתחים יותר לאפשרות שהוא יקרה, ואתם מאפשרים לו להיכנס לחייכם. אם נניח אתם מחפשים בנן זוג או בת זוג, ואתם פותחים את עצמכם לאפשרות לפגוש מישהו נהדר, זה כבר יגרום לכם לראות את הטוב יותר באנשים שאתם נפגשים איתם, זה יגרום לכם לדבר יותר עם אנשים. באופן הזה גם אם יקח לכם זמן מסוים למצוא מישהו או מישהי שבאמת מוצאים חן בעינכם, הציפיה לטוב דואגת שלא תתיאשו מהחיפוש, והופכת את כל הנושא ליותר כייף. ובכלל החיים הרבה יותר כיפיים כשמסתכלים על הטוב. קשה לנות מסרט, כשאתה מבקר סרטים, או ממסעדה כשאתה מבקר מסעדות.

אז זהו לגבי המאמר הזה, אשמח לשמוע תגובות, המשיכו לעבוד על ההתפתחות האישית שלכם, ועל ההתקדמות האישית שלכם, והמשיכו להעצים את ההתנסויות החיוביות בחייכם.

בברכה שפי שפע

יום שלישי, 5 בפברואר 2008

אוי איזה אסון – נגמרו לי הפרולינים...


אוי איזה אסון – נגמרו לי הפרולינים...

אני מצטער מראש על הכותרת, אם לא הבנתם אותה. זה ציטוט מהסדרה המשעשעת אחד העם אחד, שעוד אפשר למצוא פרקים שלה ברשת

http://www.youtube.com/watch?v=Vw4guM4QgBo&feature=related

http://www.youtube.com/watch?v=2UjoCGW_F70&NR=1

בכל מקרה הנושא של המאמר הפעם הוא לא פרולינים – הוא דווקא יותר על תאונות, או יותר נכון על דברים שלא מסתדרים.

זה קל לראות את הסרט הסוד ולחשוב בטעות שלמורים שמראים שם, יש את החיים המושלמים. יש להם כסף, הם תמיד מאושרים, ויש להם זוגיות נהדרת. – וזה בהחלט נכון, רק אנשים הרבה פעמים לא תופסים, שזה שיש לך את החיים המושלמים, זה לא אומר שאין יותר מחלות, שאין יותר בעיות, ושהכול תמיד עובד על הצד בטוב ביותר.

זה שיש לך זוגיות נהדרת, זה לא אומר שאתה אף פעם לא רב עם אשתך. זה שיש לך את העבודה המושלמת בשבילך, זה לא אומר שהכול תמיד מסתדר, ושלא יהיו דברים שיעצבנו אותך בעבודה. זה שאתם מרוויחים המון כסף, זה לא אומר שלא ייווצרו אתגרים כלכליים. זה פשוט אומר שבכל פעם שקורה אחד מהדברים האלה, אתם לומדים ממנו, אתם משתפרים ואתם גדלים. אתם לומדים שלפעמים הדבר הרע שקרה, פותח לכם הזדמנות, או שאתם לומדים מאותה התנסות, משהו שימנע מכם בעיות הרבה יותר גדולות בעתיד.

זה כמו שמחסנים את הגוף, בעצם מכניסים לגוף חיידקים, שהגוף מסוגל להתמודד איתם וליצר נגדם נוגדנים, וברגע שהגוף מתקל במחלה, הוא כבר יודע אייך להתמודד איתה והאדם לא חולה. זה כמו ללכת לטיפול עשרת אלפים, ונוחתת עליך הוצאה גדולה ולא מתוכננת של החלפת בלמים, וצמיגים, ואולי עוד כמה תיקונים. ואתה חושב, "איזה באסה זה שאני צריך להוציא עכשיו כל כך הרבה כסף שאין לי. במקום זאת אתה יכול להגיד לעצמך, "אוקי – אני צריך לקחת בחשבון שבטיפול עשרת אלפים אני צריך לדאוג גם לתשלום על תיקונים מסוימים", ואז בפעם הבאה להגיע לטיפול, אחרי שחסכת אליו כסף שיועד לכך מראש ואתה מוכן להוצאה. שלא לדבר על זה שכדאי לחשוב מה יכול היה לקראות, אם לא היית מודע לבעיות האלה, ולא היית מתקן את הרכב, וחס וחלילה הייתה קורת תאונה.

יש סיפור זן, על איש אחד שרצה לדעת מה היא הארה, הוא הלך אל ביתו של נזיר זן, ובדרך ראה את הנזיר סוחב שק כבד של פחמים, כשהוא הולך שפוף. האיש כל כך רצה לדעת מה היא הארה, שהוא שאל את הנזיר מה היא הארה, עוד לפני שהוא אפילו אמר לו שלום. בתגובה עצר הנזיר, התמתח בחיוך ונהנה מכך שהעול כבר אינו על כתפיו. "ומה קורה אחרי ההארה", שאל האיש. בתגובה הרים הנזיר את שק הפחמים, והמשיך ללכת אל ביתו.

הארה, איננה רגע שב אתה חווה חוויה מדהימה, ומאותו רגע ואילך חי את חייך באופן מושלם וקסום. הארה היא כשאתה חווה חוויה מדהימה שמלמדת אותך כיצד לחיות את חייך יותר טוב, ושמשאירה בך את הידיעה אייך לעשות זאת. אחריה אנחנו הרבה פעמים נחזור ונעשה את אותם דברים, אבל אלה לא יהיו בדיוק אותם דברים כי אנחנו נהיה שונים.

הרבה אנשים, שלומדים להיות מאושרים, ולהתפתח בדרכם, ולמשוך אליהם את הדברים שהם רוצים, הרבה פעמים לא עושים שינויים מרחיקי לכת בחיים שלהם. לפעמים הם פשוט לומדים להעריך את בן או בת הזוג שלהם יותר, ליהנות יותר מהמשפחה מהחברים. הם מתחילים לאכול יותר נכון ולשמור על הבריאות שלהם יותר, הם לוקחים את החיים יותר בקלות, ומוצאים את ההנאה בעבודה שלהם.

הסיבה לכך היא שיש כבר עכשיו דברים נהדרים כה רבים בחיים שלנו, שלפעמים כל מה שצריך לעשות זה לשים לב אליהם וליהנות מהם.

החלומות של הכסף הגדול וההצלחה הגדולה, הם הרבה פעמים לא מה שאנשים באמת רוצים. האם הייתם רוצים להיות כמו דונאלד טראמפ, להרוויח המון כסף, להיות נשוי לאישה מדהימה, ולהיות מפורסם בכל העולם. יכול להיות שהנטייה הראשונה שלכם היא להגיד שכן, אבל צריך לזכור גם שדונאלד טראמפ עובד 12-14 שעות ביום. ועובד גם בסופי שבוע. יכול להיות שזה מתאים לו, אבל בהחלט יכול להיות שזה לא מתאים לכם.

אז תגלו מה מתאים לכם, מה אתם רוצים בשבילכם, ואל תרפו את ידיכם אם נתקלתם במכשולים, או אם נראה שלא הכל מתרחש כפי שהוא אמור להתרחש. הרי אם הייתם יודעים אייך הדברים אמורים להתרחש על מנת להשיג את התוצאות שאתם רוצים, מן הסתם כבר הייתם משיגים אותם, אז הקשיים והכשלונות הם למעשה הכוונות ללמד אתכם את מה שעליכם לדעת כדי באמת להשיג את מה שאתם רוצים.

ואל תצפו שהכול יצליח לכם תמיד, מן הסתם יהיו גם ימים פחות טובים. השימוש בסוד או בכל טכניקה אחרת לא יביאו אתכם למצב שתוכלו להימנע מכל סבל שהוא או מכל מחלה. אבל הם כן יתנו לכם את הכלים הטובים ביותר להבין את המסרים האלה ולהתמודד איתם, ואפילו להפוך אותם להזדמנויות להבין דברים חשובים ולהשיג דברים מדהימים.

בברכה שפי שפע

יום ראשון, 3 בפברואר 2008

מה עושים כשלא אוהבים אפונה



ביום שישי אחד, אני ואשתי אכלנו אצל ההורים שלי ארוחת ערב. הייתה ארוחה מאוד נחמדה, ובין המנות שהוגשו היה פאייה, שזה סוג של מאכל שבמקרה של אמא שלי היא מכינה אותו עם בשר, אורז וכל מיני קטניות. לקראת סוף הארוחה אני מסתכל בצלחת של אשתי, ורואה שהדבר היחיד שיש עליה זה אפונה, ואז אני אומר לעצמי "אבל רגע אחד – בכלל לא הייתה אפונה הארוחה...". זה מאוד הצחיק אותי, כשהסתבר לי שאשתי שאינה אוהבת אפונה (אבל אוהבת מרק אפונה משום מה) פשוט הפרידה את האפונה מהפאייה ואכלה את כל השאר. זה במיוחד מצחיק כי זה נשמע קצת הרבה עבודה להפריד את האפונה החוצה.

עכשיו אתם בוודאי שואלים את עצמכם – אז מה הקשר בין האפונה להתפתחות אישית ולסוד. ובכן – יש הרבה מאוד קשר.

אתם מבינים, רוב האנשים שאני מכיר, היו נמנעים מלאכול את כל הפאייה, רק בגלל האפונה. וזה מה שאשים עושים בהרבה מאוד סיטואציות. בחורה פוגשת בחור, הוא מוצא חן בעיניה באופן כללי, ונראה נחמד, אבל הוא עובד כמלצר, אז היא חושבת לעצמה שאם הוא עובד במלצרות אז הוא לא מספיק טוב בשבילה – כי הוא בטח לא שאפתן מספיק. עובד הייטק מגלה שהוא עלה במשקל בתקופת החגים, ומחליט להוריד כמה קילו, ובחור ששוקל 150 קילו בעבודה נותן לו עצות אייך להוריד במשקל. אבל ידידינו לא אוהב אייך שהוא נראה, והוא חושב לעצמך – "מה הוא כבר יכול להגיד לי" ופשוט מתעלם ממה שהוא אומר ולא מקשיב לאף מילה. נערה בת 16 עשרה, בדיוק נפרדה מחבר שלה. אמא שלה רואה שהיא עצובה, ושואלת אותה מה קרה. אותה נערה אומרת שכלום לא קרה, כי ממילא היא לא מאמינה שאמא שלה, שכבר מזמן לא בת 16 תוכל להגיד משהו שיעזור לה.

כל הדוגמאות האלה הן סיטואציות, שאנשים פוסלים מישהו אחר ואת דעותיו, עוד לפני שהם בדקו את העניין, רק בגלל שיש משהו מסוים שמפריע להם באותו אדם. יכול להיות שבמלצר הוא סטודנט בסמסטר אחרון, שתוך שנה הולך להיות מנהל בחברה רצינית. יכול להיות שהבחור ששקל 150 קילו, הוריד כבר 30 קילו בחצי שנה האחרונה. יכול להיות שהאמא, יכולה לתת עצה נהדרת לביתה בת ה16, כי היה לה ניסיון דומה כשהיא הייתה נערה.

לפעמים אנחנו נקבל עצות טובות, ולפעמים עצות פחות טובות, הנקודה היא שהדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות, הוא לבדוק את העניין ולעשות את הסינון בעצמנו. יכול להיות שאתה סטודנט, ויש לך חבר לכיתה, שיש לו טעם משונה במוזיקה בעינייך, ולא היית יוצא איתו למסיבה ביום שישי, אבל זה לא אומר שאתם לא יכולים ליהנות מלימודים ביחד. הנקודה היא להיות פתוחים לדברים הטובים, ולהיות מוכנים לעשות את ההפרדה בין הדברים שלא מתאימים לכם לדברים שמתאימים לכם.

גישה שכזאת תפתח לכם המון דלתות לאפשרויות נהדרות. יכול להיות שאתם חושבים שבליינד דייט לא יעבוד בשבילכם כי אתם מפחדים לצאת עם אנשים שלא הכרתם קודם. וכי כולם מכירים את הסיפורים על בליינד דייטים לא מוצלחים. מצד שני יכול להיות שבליינד דייט שכזה יוביל אתכם לאהבת חייכם. אני אגב, לא מביא את הדוגמה הזאת סתם. יש לי זוג חברים, שכך בדיוק נפגשו. חבר משותף, שהוא אפילו לא אדם הם היו סומכים עליו יותר מידי בנושאים אחרים, נדנד לבחורה ואמר לא שי לו מישהו מושלם בשבילה – ומה אתם יודעים, הוא צדק.

יכול להיות שהציעו לכם עבודה, שמשלמת פחות ממה שאתם מרוויחים היום – ובאופן כללי אתם מעדיפים לדחות אותה על הסף. אבל אולי בכל זאת כדאי ללכת לראיון ולבדוק. אולי יש בה דברים אחרים שיהיו שווים את ההבדל במשכורת. אולי המראיין יתפתה לשלם לכם יותר אחרי שהוא יראה שאתם מתאימים, ואולי פשוט יציעו לכם בעקבות אותו ראיון, עבודה אחרת שתתאים לכם הרבה יותר. זה לדוגמה משהו שקרה לאשתי, הייתה תקופה שהיא חיפשה עבודה ניגשה לראיון עבודה של משכורת מינימום, סירבה לקחת אותה וכעבור יומיים התקשרו אליה עם הצעה מעולה – פשוט בגלל שהם התרשמו ממנה לטובה.

לי באופן אישי ההסתכלות הזאת מאוד עזרה בכל מה שנוגע לתחום של התפתחות אישית. יצא לי להכיר אנשים מאוד רוחניים, שעסקו בנושאים שאני פחות מתחבר אליהם. ובמקום לדחות את הדברים שלהם על הסף. למדתי מהם דברים שכן התאימו לי. למדתי המון דברים וטכניקות מהספרים של סאנאייה רומן שכתבה בין השאר את "להיות העצמי הגבוה". יש לה ספרים נהדרים, עם תרגולים מדהימים, ויחד עם זאת היא עוסקת בתקשור, ואת האינפורמציה שהיא מביאה היא מביאה ממורה שהיא מתקשרת. עכשיו אני לא מתעניין במיוחד בתקשור, וזה אחד התחומים שאני מעדיף להימנע ממנו במידת מה, אבל זה שהמידע הזה התקבל בתקשור, לא הופך אותו לפחות רלוונטי, או לפחות מסייע ממה שהוא.

אז הדבר הבאמת חשוב שאני רוצה לומר, זה שבאמת כדאי לשמור על ראש פתוח, ולתת צאנס להזדמנויות שמסביבנו. הרבה פעמים אנו מבקשים משהו לעצמנו, וכשהוא לא בא בדיוק בצורה שהתכוונו. אנחנו דוחים אותו על הסף, שווה לבדוק את הדברים, לפעמים כל מה שצריך כדי למצוא זהב, זה לסנן את העפר שהוא נמצא בו.

-אשמח לשמוע תגובות ושאלות על המאמר

בברכה שפי שפע

יום חמישי, 24 בינואר 2008

"מה אתה אומר!" – אמרתי לו...




"אני לא סובל את העבודה שלי", "היא ממררת לי את החיים", "אתה פשוט מפגר", "כל דקה בארץ נפרצת מכונית", "אנחנו לא נכנע לטרור".

אלה משפטים שאנחנו שומעים כל יום, וחלקם אולי אנחנו אומרים כל יום, או חושבים. האמת – רק לכתוב אותם גורם לי תחושה לא נוחה. אם תזכרו רק דבר אחד שאני אציין במאמר הזה, תזכרו בבקשה את המשפט הבא:

מחשבות יוצרות אמירות שיוצרות מעשים.

המחשבות שלנו בעבר, יצרו את האמירות שלנו בעבר, ויצרו מעשים – שבראו לנו את המציאות שאנחנו חיים היום. המחשבות שלנו היום, והמילים שנאמר היום, יובילו למעשים שנעשה, ויבנו לנו את העתיד.

אם אדם אומר לאשתו "את אף פעם לא מקשיבה לי" בגלל שהם רבים על נושא מסוים, יכול להיות שבאותו רגע הם לא מסכימים, ובגלל שהוא בטוח שהוא צודק, הוא מרגיש שבאותו רגע, היא לא מקשיבה לו. אבל אם הוא חשב על זה בכעס, ואומר את זה, אז הוא יחשוב על זה עוד, וזה יעורר כעס. היא מצדה תקלוט כעס ותעבור למגננה. היא בטח לא תחשוב – "רגע, אולי אני לא מקשיבה מספיק". או "אולי לא אמרתי את הדברים בצורה ברורה ויצרתי רושם לא נכון" היא תחשוב יותר משהו כמו. "הוא תוקף אותי, אני לא אסכים איתו עכשיו, ואני לא אדבר איתו!" ואז היא כבר באמת לא מקשיבה. וכך נוצרת לה תבנית מחשבתית, תנו לסיטואציה הזאת לחזור פעם פעמיים שלוש, ויש לכם כבר אמונה, הבעל כבר יאמין שאשתו לא מקשיבה לו. האישה תאמין שבעלה לו סומך עליה, והרי לכם מציאות של קשר שפחות טוב ממה שהוא יכול להיות. אחד הדברים שמחזקים את התבנית הזאת, היא העובדה שכעס, כמו אהבה הוא רגש מאוד חזק, שיוצר רושם וחותמת על התת מודע שלנו. ולכן קל לנו למשל מאוד כשאנחנו כועסים על מישהו להיזכר בכל הסיטואציות הלא נעימות שהיו לנו איתו.

עכשיו מה שמדהים עוד יותר בעניין הזה, הוא שאנחנו לא צריכים אף אחד בשביל זה. מספיק שאת אומרת לעצמך "אני כזאת מטומטמת", או שאתה אומר לעצמך "אני כזה אידיוט" ואתם יוצרים לעצמכם מציאות שלילית. רוצים לדעת כמה זה רע – יש אומדן מאוד פשוט, תיקחו מה שאתם רוצים לומר לעצמכם, ותדמינו מישהו אחר אומר לכם את זה. תרגישו אייך זה יהיה, אם מישהו אחר – אולי אפילו מישהו שאתם אוהבים, יגיד לכם "את כזאת מטומטמת", או "אתה כזה אידיוט" – נשמע הרבה יותר גרוע, מאשר לומר את זה לעצמכם. אבל אל תתבלבלו – זה בדיוק אותו מנגנון, שמתייחס אליכם בסלחנות יותר מאשר לאנשים אחרים, שבמקרה הזה מקל ראש באמירה הזאת, כאילו שאם אתם אומרים אותה לעצמכם היא פחות נוראית, אבל תאמינו לי – זו אמירה נוראית לומר לעצמכם.

אתם יודעים כבר שכדאי לכם לוודא שאתם חושבים חיובית, במקום לחשוב "אין לי מספיק כסף לקנות את זה" לחשוב "אני בוחר להנות מהזכות לקנות את זה בזמן אחר". לפעמים זה נראה קצת קשה לעשות את השליטה במחשבות, למרות שזה תהליך די קל – במיוחד כשקולטים את הערך שלו, עכשיו אם תוסיפו לזה את הדרך שאתם מדברים, הדברים יתחילו לזוז מהר. המילים שלכם, תחזקנה גם את היצירה של הדברים שאתם רוצים לחייכם, וגם תובלנה למחשבות יותר חיוביות – שיובילו לדיבורים יותר חיובים, ולפני שתשימו לב אתם תעשו דברים יותר חיוביים – והחיים שלכם בכללותם יהפכו ליותר חיוביים.

כל פעם שאנשים שואלים אותי אייך אני מרגיש אני אומר שאני מרגיש נהדר או טוב מאוד. מעבר לזה שזה יותר כייף מלשמוע ככה ככה. – זו אמירה שיוצרת מציאות. כי אני באמת מרגיש שכייף לי וטוב לי, גם אם הדברים לא תמיד מסתדרים על הצד הטוב ביותר, אני יודע בתוך תוכי שזה זמני, ושאני לומד מההתנסויות האלה כך שאני אוכל לשפר את חיי. יש אנשים שאולי יחשבו שזה שטויות – יש אנשים שיגידו לכם שמשקרים לכם – האנשים האלה משקרים לעצמם – הם חיים בשקר. רוצים לדעת כמה זה אמיתי – אני אתן לכם דוגמה מהחיים שלי.

למרות שאני באמת אדם שתמיד היה אופטימי. גם לי כמו לכל אדם יש עליות וירידות. אני זוכר תקופות שהייתי מרגיש די מדוכדך, למרות שהחיים שלי היו בסך הכול טובים, עבודה טובה, זוגיות טובה בריאות – דברים שרוב האנשים מאחלים לעצמם. והאמת היא, שלפעמים מרגישים יותר טוב ולפעמים פחות טוב. אבל מאז שאני מקפיד לחשוב חיובי, לדבר חיובי ובעקבות זה גם לעשות דברים חיוביים – הכול עובד הרבה יותר טוב. ואתמול היה לי יום שהייתי קצת down. וכשחשתי על זה, חייכתי לעצמי, כי התחושה הזאת הייתה כל כך רדודה, שכל מה שהייתי צריך לעשות, זה לחשוב על כמה דברים חיוביים יותר כדי לצאת ממנה.

אני זוכר שבעבר הייתי מרגיש יותר גרוע בהרבה, והיה לוקח לי יום יומיים או שלושה לחזור להרגיש יותר טוב. אבל זה היה בעבר, כיום, אני מרגיש לגמרי בנוח עם אייך שאני מרגיש, אני מרגיש טוב מאוד, ואני מלא התלהבות מהחיים שאני חיי, ובשיא הרצינות – אם מסתכלים על הדברים עובדתית, גם לפני זה היו לי חיים נהדרים, רק לא תמיד התרכזתי בזה, ולא תמיד התעלמתי מההסחות דעת השליליות.

אז שוב – הנקודה החשובה היא לחשוב, ולהגיד את הדברים בצורה חיובית. להקשיב לדברים חיוביים, להימנע להקשיב לחדשות, להיפגש יותר עם אנשים שמחים, מאשר עם אנשים שאינם שמחים. לפחות עד שלב שאתם תהיו אלה שמסוגלים לשנות את ההרגשה של אדם, במקום ליפול איתו לאותו מצב רוח רע. אם תיקחו למשל אדם שמרגיש בסדר, ותדברו איתו בצורה חיובית, אתם תוכלו לראות אייך הוא הופך לחיובי יותר. אני עושה את זה כל הזמן, וזה גורם לי להיות מוקף באנשים עם גישה חיובית.

הדברים האלה מאוד חשובים, ובם מאוד קלים לעשייה. הם מאוד קלים לעשייה, כי התוצאות מגיעות כל כך מהר, שאם אתם רק פתוחים לשים לב לזה, אתם לא תרצו לחזור לאחור. יש אנשים ששואלים אותי "אבל מה אם משהו באמת רע קורה לי". להגיד לכם את האמת, אין באמת דברים רעים או טובים בעולם, יש רק התנסויות שאנחנו בוחרים אם הן רעות או טובות, ושמשפיעות עלינו אייך שאנחנו בוחרים שהן תשפענה עלינו. יש רק דברים שגורמים לנו להרגיש טוב, ודברים שילמדו אותנו דברים שחשובים לנו כדי להרגיש יותר טוב.

בואו ניקח דוגמה. אתמול נפטר השחקן האוסטרלי הית' לדג'ר שהיה בסך הכול בן 28 – 3 שנים צעיר ממני. אפשר כמובן להתמקד בטרגדיה ובבזבוז של זה. אבל אני מעדיף להתמקד בזה, שהוא היה שחקן מעולה (אני מאוד אהבתי אותו במונסטור בול) הספיק לעשות כמה וכמה תפקידים טובים מאוד, ואני רוצה להאמין שהיו לו תקופות מאוד שמחות בחייו, ושהוא הספיק לעשות יותר ב 28 שנות חייו, מאשר אנשים מספיקים לעשות כל חייהם. כמו כן, עם זאת שחבל מאוד שהוא מת ממנת יתר, אני רוצה להאמין שמותו לא יהיה לשב, ודווקא בגלל שהוא דוגמה כל כך טובה, הוא ימנע מאנשים להיכנס לסמים, ויגרום ליותר אנשים להיגמל – ואולי אפילו יציל לפי צעירים מגורל דומה. יש סיכוי טוב, שתוקם על שמו קרן, שתעזור לצעירים להיגמל מסמים ותעודד מודעות גדולה יותר.

תסתכלו כמה דברים חיוביים יש להסתכל עליהם, באירוע שבמהותו הוא שלילית. הכול עניין של גישה, ולמידה מהעניין. ואתם יודעים מה, אם אתם מסתכלים על האירוע הזה למשל רק במובן השלילי שלו – אז באמת שהמוות שלו היה בזבוז.

אז מה כן לעשות – דברו חיובי, הכירו בדברים טובים בחייכם, ובדברים טובים מסביבכם. הגידו – "אני כל כך מאושר/ת בחיים שלי, יש בהם כל כך הרבה דברים טובים, ויש לי כל כך הרבה הזדמנויות טובות ללמוד, כדי לשפר אותם אפילו יותר". תגיד לעצמכם " זה קל להרוויח כסף וליצר שפע", תגידו לעצמכם "יש המון דברים כיפים שאני יכול/ה לעשות." ואל תשכחו אנשים אחרים, תנו לאנשים אחרים 3 מחמאות ביום, דברו מתוך שמחה והתלהבות. אם אתם עוד לא יודעים מה הסיבה לשמחה עכשיו. אני מבטיח לכם שככל שתדברו מתוך שמחה, ותחיו מתוך שמחה היא תגיע יותר מהר. ואולי פשוט תגלו שהיא הייתה שם כל הזמן. אתם רוצים זוגיות שמחה, התחילו לדבר בהתלהבות, על בני זוג או בנות זוג פוטנציאלים. אם למשל אני בחורה שמחפשת בן זוג (במקום שפי שנשוי לאישה מדהימה) אני יכולה להתחיל לחשוב ולדבר במשפטים בסגנון "יש כל כך הרבה בחורים נהדרים מסביב" , או "תסתכלי על ירון, איזה בן אדם מקסים הוא" או אולי "אני נהנית עכשיו להיות לבד ולפגוש אנשים חדשים כל הזמן, בקצב הזה של אנשים כל כך מעניינם שאני מכירה, זה רק עניין של קצת זמן עד שאני אכיר מישהו באמת מדהים".

זו הדרך לעשות את זה. אם אתם מרגישים לא בנוח להגיד דברים מהסוג הזה, כאילו זה שקר – פשוט תזכירו לעצמכם, שאתם בעצם שיקרתם לעצמכם עד עכשיו, החיים הם לא קשים כמו שחשבתם, הם קלים, ויש הרבה סיבות לשמוח, ויש לכם אין סוף אפשרויות, תחשבו את זה, תאמרו את זה, ותפעלו לפי זה – ותראו שאני צודק.

אני מאחל לכם תהליך נפלא, והנאה ואושר בבניית מציאות חדשה לעצמכם

בברכה שפי שפע.

נ.ב. – אתם מוזמנים לשאול אותי שאלות בנושא – אני אשמח לענות.

לעולם לא הרגשתי מיואשת יותר.. אתם תקוותי היחידה



לעולם לא הרגשתי מיואשת יותר.. אתם תקוותי היחידה


זה כבר כמה שבועות שאני רואה את המודעה הזאת עומדת בראש אחד הפורומים של הסוד באתר hasod.co.il.


זו ההודעה היחידה שראיתי שפתחה המשתמשת שפתחה את ההודעה. היא כבר הגיעה למעל 60 תגובות, שזה הרבה בקנה מידה של פורומים בכלל, וההודעה האחרונה שלה הייתה:


הוא נפרד ממני . אמר לי שאמר לי שהוא אוהב אותי כי חשב ככה ולא היה בטוח.אין טעם לחיות


ההודעה היא כמובן על אהבה נכזבת, ועל הרצון בהתחלה של אותה בחורה למשוך את האהבה של אותו בחור. עכשיו, אני יכולתי לכתוב מאמר על כל הנושא הכול כך מדובר של אייך למשוך אהבה. שיש לי הרבה דברים נכונים ומועילים לומר עליו, ולכן מן הסתם אני גם אעשה את זה מתישהו בהמשך, אבל לפני הכול אני רוצה לדבר על הנושא של חדשות רעות, הן חדשות טובות.
למעשה ככה הייתי קורא למאמר, אבל רציתי להראות לכם קודם כל כמה הכותרת של אותה הודעה מושכת את העין שלנו. אני חייב להודות, שלמרות שלקח לי הרבה זמן עד שבאמת פתחתי את ההודעה ההיא, גם אני הייתי מאוד סקרן לגביה, כי העובדה היא, שחדשות רעות מעניינות אותנו מאוד, ולכן מבחינת חברת החדשות למשל – חדשות רעות הן באמת חדשות טובות. כבר היו ניסיונות בעבר לעשות חדשות שהן כולן טובות, למעשה אפילו לא כל כך קשה למצוא חדשות כאלה, העניין הוא, שחדשות טובות לא מוכרות. אנשים מתעניינים דווקא בחדשות הרעות. אסון, פיגוע, צונאמי, אדם שירא בבית ספר, אסון התאומים, אלה מסוג הדברים שמושכים לנו את העין, אלה מסוג הדברים שאנחנו מחפשים, וזה אפילו מסוג הדברים שאנחנו מושכים.


בכנות – אין לי ממש תשובה לשאלה למה דברים רעים מושכים אותנו, אבל אני די בטוח שמדובר במשהו שירשנו מאבותינו הקדמונים. בין אם היינו צריכים אז לדעת יותר על סכנות כדי להימנע מהן, או בין אם כדי למצוא אוכל (משהו בסגנון נמר צד חיה כלשהי, ובני אדם מגרשים את הנמר ולוקחים לו את הטרף) נראה שיש לנו צורך בסיסי מאוד חזק לשמוע על דברים לא טובים – זה גורם לנו משהו. כל כך הרבה אנשים מקשיבים לחדשות, שמעצבנות אותם, שמרגיזות אותם, שגורמות להם להרגיש רע. אבל אם תציע לאנשים לא להקשיב לחדשות, אנשים יסתכלו עליך במבט מזועזע – כי חייבים להיות מעודכנים. האם באמת אנחנו חייבים להיות מעודכנים? מה יקרה אם לא נקשיב לחדשות, אם לא נקרא עיתון – איזה אסון נורא יקרה? האמת – שום דבר. היו לי כמה הזדמנויות בחיי שבהן באמת שלא הייתי חשוף לחדשות בכלל, ולא הייתי חשוף יותר מידי לטלוויזיה או לכל דבר אחר. ואתם יודעים מה – היה לי שקט, הרגשתי הרבה יותר טוב והרבה יותר רגוע באופן כללי. כלומר כמה באמת מהדברים שאתם רואים בחדשות מועילים לכם, כמה מהם באמת מכילים ידע שאתם משתמשים בו, והאם זה באמת ידע שחשוב לכם לקבל מהחדשות או שאתם יכולים להשיג אותו גם ממקומות אחרים במידת הצורך. אין לי ספק שאתם וגם אני יכולים להסתדר טוב מאוד גם בלי החדשות הרעות.
ומה עוד יש לנו שאנחנו אוהבים לעשות שקשור באמת לדברים רעים? ובכן חלקנו רואים סרטי איימה, ואוהבים להפחיד את עצמנו, רבים מאיתנו מאטים ליד תאונה בגלל סקרנות, מרביתנו קוראים כמובן עיתונים ורואים טלוויזיה. ואם אנחנו שואלים מישהו מה נשמע, אם הוא אומר שהכול מצוין, אנחנו תוהים מה כבר יכול להיות כל כך מצוין, ואם הוא אומר שהכול חרא מאוד מעניין אותנו איזה חרא בדיוק. (וזה די מדהים בהתחשב בזה שכמעט כולנו חושבים שלעבוד בניקיון זה נמוך מידי בשבילנו, כאילו שיש לנו מנקה בבית.


אז מה אנחנו אמורים לעשות עם זה? קודם כל ברור לכם שיש כאן בעיה כלשהי, כיוון שחשיבה על הדברים האלה, רק מושכת אותם יותר, ויותר מכך. למעשה אנחנו כל כך רגילים להם בחיינו שאפילו אם נוכל – אולי לא נוותר עליהם כל כך מהר. דבר נוסף, עלינו להכיר בכך שמדובר במשהו מאוד יסודי באישיות שלנו, משהו שמחוזק על ידי הסביבה, ולכן אל לנו להקל בו ראש. אז בשביל להפטר מזה צריך קודם כל לשים לב, ולשים לב באמת למה שאנחנו עושים ואייך שאנחנו חושבים על הדברים. הורידו את מינון החדשות והעיתונים בחייכם. ושימו לב באמת אייך אתם מרגישים בעקבות זה.


כשאנשים שואלים אתכם מה שלומכם, הגידו שהכול טוב, כי הרי גם אם יש קושי בחייכם כרגע, הוא בוודאי יעבור בהמשך, וגם אם לא, אין כל סיבה שתחפרו בו, זה הרי לא יעזור. במקום לחפש את התאונות כשאתם נושאים בכביש, שימו לב לנוף. במקום לראות סרטי אימה, ראו סרטים נעימים יותר, סרטים מצוירים למשל. כשאתם רואים הודעות כמו הכותרת של המאמר, השתדלו לא לקפוץ כל כך מהר ולקרוא אותן למרות הפיתוי, קראו יותר הודעות בסגנון "קרה לי דבר מדהים". עזבו את זה – כתבו יותר הודעות בסגנון "קרה לי דבר מדהים" כשאתם עושים משהו, אל תצפו מדברים להשתבש, מרפי היה טכנאי שבודק מטוסים, חלק מהתפקיד שלו היה למצוא תקלות, אבל לכם לא משלמים על זה. תצפו שהדברים יסתדרו לטובה, ואתם יודעים מה – רוב הזמן הם ממילא מסתדרים (עד למשבר הבא שאנחנו כל כך מתאמצים כדי למצוא) הרי ב 90% מהמקרים כשאנחנו מאבדים משהו, אנחנו מוצאים אותו מחדש תוך זמן קצר. לא משנה איזו אהבה גדולה איבדנו, יש עוד המון אהבה שם בחוץ. לא משנה אם נשבר משהו, רוב הדברים הם ברי תיקון או ברי החלפה. פצעים נסגרים, עצמות מתאחות, דברים מתחדשים ונפתרים, והכול מסתדר בסופו של דבר. תארו לכם כמה החיים שלכם יראו יותר טוב, אם באמת תתחילו להתמקד בדברים הטובים. ואל תדאגו, עדיין יהיו כמה דברים שישתבשו כדי שלא ישעמם לכם.


מקווה שאהבתם את המאמר, ואני מצפה לקרוא יותר הודעות על כל הדברים הטובים שקורים לכם.

בברכה שפי


יום שני, 21 בינואר 2008

אז אייך אני יכול להשיג את הבחורה הזאת?


אולי הדבר השני הכי פופולארי אחרי כסף, שאנשים רוצים למשוך לחייהם הוא אהבה. ובכן אהבה זה דבר מעניין, כי לכאורה היא זמינה בכל מקום, מצד שני אנשים מתקשים איתה בצורה בלתי רגילה. האם אתם מכירים מישהו שהוא אדם מדהים ובכל זאת מתקשה למצוא מישהו לאהוב? אולי אתם האדם הזה?

ובכן במאמר הזה אני הולך להיכנס לנושא ולתת לכם אינפורמציה אמיתית על אייך באמת למצוא אהבה וזוגיות. אבל אני מזהיר אתכם מראש, זה קצת מסוג הדברים שקל לומר וקשה לעשות, אבל בהחלט שווה את המאמץ.

'הכרתי בחור אחד – ואני יודעת שאנחנו ממש מתאימים...'

אין כמו ההתלהבות הראשונית הזאת כשאנחנו מכירים מישהו חדש ויש את הכימיה המדהימה הזאת. ועם זאת יש הרבה מקרים שאנשים חושבים שהם מצאו את אהבת חייהם, אבל אותו אדם אינו מחזיר להם אהבה. הרבה אנשים שלמדו להכיר את הסוד, אומרים לעצמם – 'אין בעיה, אני אמשוך אלי את הקשר עם האדם הזה'. ואז הם מתאכזבים מאוד כשזה לא עובד.

האם זה באמת לא עובד? ובכן – בואו נחשוב שנייה על האפשרות הזאת. פגשתם מישהו מדהים, הוא נראה כמו כל מה שאתם מחפשים בבן זוג, אבל אם בתחלס הייתם ביחד, הקשר הזה היה קטאסטרופלי. הוא לא היה אוהב אתכם כמו שהייתם רוצים, או שהוא היה בוגד בכם, או מעליב אתכם וכן הלאה. עכשיו זה לא מה שאתם מנסים למשוך, והיקום רואה את זה. הוא רואה שבין מה שאתם רוצים למשוך לבין מה שיש לאדם הזה להציע לכם יש תהום עמוקה, שאם תפלו אליה, אולי לא תצליחו לצאת ממנה. אז במקום לתת לכם ליפול לתהום הזו, היקום שם לכם רגל. אז אולי זה לא כייף להשתטח על הפנים, אבל מצד שני – זה עדיף על ליפול לתהום.

ועכשיו יש לי שאלה אליכם, מהניסיון שלכם בעבר כשרציתם מישהו או מישהי, וזה לא הסתדר – אייך הרגשתם בין הרגע שהכרתם את הבן אדם לרגע שהבנתם שזה לא יקרה? ובכן, אני בהחלט זוכר אייך זה מרגיש – לא משהו בכלל. זה כמו לדעת שהדברים לא הולכים ממש להסתדר, ובכל זאת אין לך אפשרות שלא לנסות בכל זאת, כי כבר הופעל אצלך הטריגר, נוצרה המחשבה, ואתה רוצה להגיע לתוצאה.

לעומת זאת, יש את הקשרים האלה, שגם אם הם לא מסתיימים בחתונה, הם פשוט נועדו ללמד אותך משהו, ואז לא משנה כמה אתה מתרגש בהתחלה, הדברים זורמים הרבה יותר כי זה משהו ששני הצדדים רוצים ומעוניינים בו, בין אם זה ימשיך כך או לא (כי שוב, יש קשרים שפשוט צריך ללמוד מהם משהו, ולפעמים זה כואב באיזשהו שלב) ויש את הקשרים שהם פשוט מוצלחים – ושם בדרך כלל הדברים זזים באמת בקלות, יש כימיה, יש התלהבות והדברים פשוט עובדים.

אז אייך אנחנו משיגים את קשר שטוב לנו. ובכן צריך למשוך את המהות של הקשר. תתמקדו במה שבאמת יעשה לכם טוב בקשר. הרבה אנשים למשל חושבים שהם היו רוצים לצאת עם דוגמנית, אבל זה לא באמת מה שהם רוצים, זו התניה חברתית, לגבי מה יפה ומה יש לו יותר ערך. אני לא אומר שזה בהכרח לא כייף לצאת עם דוגמנית, זה פשוט באמת תלוי אם אתה באמת נמשך אליה, ואם היא מתאימה לך בעוד רמות מלבד מראה חיצוני. רוב האנשים שמחפשים לצאת עם בחורה מאוד יפה, עושים את זה הרבה פעמים כדי להעלות את הערך של עצמם, להציג אותה כמעיין גביע. – זה לא מערכת יחסים. במקום זה למה לא למשוך אליך אדם שאתה נמשך אליו פיזית, שיהיה לך כייף לדבר איתו, שיאהב ויעריך אותך, ושיהיה לו כייף להיות איתך. תוסיפו ותורידו את התכנות לרשימה כפי שאתם רוצים, אבל דמיינו אייך זה לחיות עם אדם כזה, אייך תרגישו , מה תעשו, אייך תתנהגו. תשחררו את הבקשה לאדם כזה אל היקום, ותסמכו על היקום שהוא יביא לכם את זה, או שהוא ייתן לכם הזדמנויות כדי ללמוד מה לעשות כדי למשוך אליכם אנשים כאלה.

ועכשיו אתם יכולים פשוט להירגע, ולתת ליקום לעשות את שלו. המשיכו לדמיין ולחשוב ולהרגיש בעיקר איזה כייף זה יהיה לפגוש את האדם הזה. חושו את ההתלהבות, ואת ההנאה כאילו אתם חווים אותה כבר עכשיו. ועכשיו אין לכם מה לדאוג. אם בא אדם שנראה לכם בן זוג פוטנציאלי, אל תחזרו להרגשה הישנה של – אני חייב להשיג אותו אותה. תסמכו על היקום, שאם זה מה שאתם צריכים זה מה שתקבלו, ואם לא אז לא. אולי האדם הזה הוא דווקא אדם שדרכו תכירו את אהבת חייכם.

האם זה מספיק. ובכן, יכול להיות שכן, ויכול להיות שיש עוד כמה דברים ללמוד. כפי שאתם בודאי זוכרים עלינו להיות בהתאמה עם מה שאנחנו מנסים למשוך אלינו. אבל מה זה אומר במקרה של זוגיות – זה אומר לאהוב את עצמכם. אם כייף לכם גם אם אתם לבד כרגע, אם אתם מסוגלים לבלות זמן איכות עם עצמכם, אפילו ללכת לקולנוע לבד, להירגע לבד בג'קוזי, ללכת לטייל. אם נוח לכם עם עצמכם, אם אתם אוהבים את עצמכם – אתם תוכלו למשוך אליכם קשרים מדהימים.

אני זוכר את עצמי בתור נער או החור צעיר, בין 15-20 נגיד. הייתי אדם נהדר, הייתי מתעמל קבוע, הייתי אדם מאוד טוב, נחמד, מלא ידע, ואדם שכייף להיות איתו ולדבר איתו. אבל לא ממש אהבתי את עצמי, לא חשבתי שאני מספיק טוב. הייתי משקיע בעצמי הרבה, ולא הבנתי למה אני לא מצליח למצוא חברה, כשיש כל מיני בחורים מסביבי שהם סתם. אני זוכר שאיזה חבר שלי לכיתה, היה חבר של מישהי שהכרתי, בחורה יפה, שהייתי שמח להיות איתה. והבן אדם אם להודות באמת היה די סתום – באמת אין לי הגדרה אחרת. מה שלא הבנתי אז, שלא הייתה לי בעיה להשיג חברה שאני איהנה בחברתה, אפילו אותה, אני פשוט לא בטחתי בעצמי, לא אהבתי את עצמי מספיק, ולא האמנתי שמגיע לי. קחו 7 שנים יותר מאוחר, והל השתנה. למדתי לאהוב את עצמי הפכתי ליותר מוחצן, וזה כבר ממש לא משנה מה אני לובש, במה אני עובד באותה תקופה, או אם יש לי כמה קילוגרמים מיותרים. אני בן אדם שכייף להיות איתו. לי כייף להיות עם עצמי. ופתאום הכול הרבה יותר קל.

אז תעשו את מה שאמרתי. התמקדו במה שאתם רוצים מהקשר ומבן הזוג, ותתחילו לדמיין אייך זה באמת להיות עם כזה אדם. חושו אייך תהיו אתם עם כזה אדם, ונועו לשם. תאהבו את עצמכם. זה לא ממש משנה אם אתם גבוהים, נמוכים, שמנים, עם אף ארוך או כל דבר אחר. העולם בנוי ככה שאנשים שונים אוהבים דברים שונים – ולכולם מגיעה אהבה, וכולם יכולים לקבל אהבה לחייהם. אבל הינה הדבר החשוב. תאהבו את עצמכם. אם משהו באמת מפריע לכם לאהוב את עצמכם, תטפלו בו. אני לא אומר שאתם צריכים להיות עם אף מושלם כדי להשיג אהבה, אבל אם האף שלכם מפריע לכם לאהוב את עצמכם, זו סיבה טובה לשקול לשנות אותו. שימו לב להיות כנים עם עצמכם בדברים האלה. אני מבטיח לכם שאם האף מפריע לכם, האף הוא לא הבעיה אתם הבעיה, אבל עדיין יכול להיות שהדרך הכי טובה שלכם לפתור את הבעיה היא לטפל באף.

יש לי ידידה טובה שעשתה לפני שנתיים ניתוח להצמדת אוזניים. היו לה אוזניים בולטות וזה הפריע לה שנים. עכשיו אני מכיר הרבה בחורות יפות עם אוזניים בולטות, ואני חושב שזה דיי חמוד, אבל לה זה הפריע. אז היא עשתה את הניתוח, והייתה מאושרת. ורוב האנשים לא שמו לב בכלל – אבל היא הרגישה הרבה יותר טוב עם עצמה.

הסיפור הזה מספיק טוב להסתיים כאן, אבל הוא לא מסתיים כאן. כמה שבועות אחרי הניתוח, נפרם איזה חוט בתוך האוזן שנועד להחזיק אותה, ואחת האוזניים חזרה לבלוט. הידידה הזאת התקשרה אלי בדמעות, ואני רצתי אליה לעודד אותה. אמרתי לה שזה לא משנה, שאף אחד לא ישים לב ושהיא הייתה יפה גם לפני הניתוח. הצלחתי לעודד אותה קצת, ולקח כמה חודשים אולי אפילו חצי שנה עד שהיא תיקנה את הניתוח באוזן הזו. ואתם יודעים מה – אף אחד לא שם לב. הייתה לה אוזן אחת צמודה ואוזן אחת לא, ואף אחד לא שם לב.

הסיבה לכך פשוטה, הרבה יותר ממה שאנחנו רואים את הבן אדם, אנחנו רואים את מה שבראש שלנו. וכיוון שלרוב האנשים לא מפריע הבדלים קטנים, אנחנו פשוט לא שמים לב אליהם.

ועדיין, כשהיא עשתה לבסוף את הניתוח ותיקנה את האוזן, היא הייתה מאושרת עד הגג. פשוט כי לה זה הפריע. אז לא משנה מה מפריע לכם. או שתלמדו לאהוב את זה בכם, או שתשנו את זה – אבל תעשו מה שצריך כדי לאהוב את עצמכם. וזה אולי הדבר היותר מורכב בלהשיג אהבה, לאהוב את עצמכם. ובכנות אני חושב שזו הסיבה שאנשים באמת מתקשים להשיג אהבה, הקושי לאהוב את עצמם. אבל האמת היא שזה לא צריך להיות כל כך קשה. אתם אנשים נפלאים ומעניינים, מגיע לכם שיאהבו אתכם, מגיע לכם שתאהבו את עצמכם. אני מכיר כל כך הרבה אנשים נפלאים. אני מדבר על אנשים באמת נהדרים, שלא אוהבים את עצמם מספיק. תאהבו את עצמכם, כמו שאתם. תחשבו אייך הייתם מתנהגים את הייתם אוהבים את עצמכם, והתנהגו בהתאם. כולנו מכירים אנשים שאוהבים את עצמם ומקרינים את זה החוצה, אלה אנשים שבאמת כייף להיות בחברתם.

עוד כמה עצות טובות לסיום.

תדעו מה אתם רוצים , תדעו בדיוק מה אתם רוצים מהקשר, אל תלכו בעיניים עצומות ותצפו שמשהו טוב ייפול בחלקכם, זה כמו ללכת לקניות כשאתה רעב בלי רשימה, בסוף אתה קונה מלא שטויות, ומבזבז הרבה. אם אתם יודעים מה שאתם רוצים וברור לכם אייך זה אמור להראות ולהיות, יהיה לכם הרבה יותר קל למשוך את זה.

עצה נוספת, תלכו לכל מקום כאילו אתם הולכים למסיבה שאתם ארגנתם (אגב – כל מקום הוא באמת מסיבה שאתם ארגנתם, המחשבות שלכם מהעבר הם מה שהביאו אתכם להתנסויות של היום, ותסמכו עלי, יש לי הרבה ניסיון בארגון מסיבות) תהיו שמחים, תהיו מארחים, וקחו אחריות. זה יהפוך הכול

להרבה יותר כייף, ויפתח לכם דלתות להרבה דברים – ביניהם אהבה.

ועצה אחרונה, שהיא נשמעת יותר עצה לבחורים, אבל טמון בה יותר מזה. הרבה יותר קל להתחיל עם כמה בנות מאשר עם בת אחת. מה זה אומר, אם מישהי מעניינת אותך, אל תתעלם מהחברות שלה והסביבה שלה. תחשבו על זה – זה לא הגיוני, אתה בודק אפשרות להיות עם מישהי ולהיות חלק מהחיים שלה, אבל אז אתה לגמרי רוצה להתעלם מחלק ממנה, אז אתה פשוט שם רגל לעצמך.

זו אולי נשמעת לכם מן עצה נורא ספציפית, אבל יש בה המון. תתנהגו ככה בכל סיטואציה בחיים, והדברים ימשכו אליכם הרבה יותר מהר. בחורה מעניינת אותך, להתעניין בסביבה שלה. אתה חושב ללמוד גרפיקה, לך תסתובב קצת בפקולטה. אתה מעוניין לעבוד בחברה מסוימת, דבר עם אנשים שעובדים בה וכן הלאה. פשוט לעשות כל דבר שיעזור לך להיות בהתאמה עם מה שאתה רוצה.

ובכן אני מקווה שהמאמר עזר לכם, אני אשמח לשמוע את התגובות שלכם., או את השאלות שלכם. יש עוד מן הסתם המון דברים להגיד בנושא הזה, ועוד יותר על אייך לשמור על קשר טוב, ואייך להפוך קשר לקשר טוב וקסום

בברכה שפי